למדור השרביט החם - שומרים על הבריאות שלכם?

הצטברו לי כמה "חובות" במדור השרביט החם, ולמרות שהנושאים החמים כבר התחלפו כמה וכמה פעמים, החלטתי בכל זאת לכתוב. 

בשבעה ביוני הנושא היה שומרים על הבריאות שלכם? אז התחלתי לחשוב אם וכיצד אני שומרת על הבריאות שלי.

כשהייתי קטנה הייתי ילדה מאד חולנית. כל הזמן חטפתי דלקות גרון ודלקות אזניים והתקררתי מכל משב רוח קטן (או לפחות כך הציגו זאת הורי, כי היום טוענים שלא "מתקררים" אלא פשוט נדבקים בוירוסים של אחרים). 

רופאת הילדים אי אז בקרית יובל בירושלים טענה (כנראה בצדק) שהסיבה העיקרית לכך היא שאינני אוכלת כמו שצריך. ובאמת הייתי אכלנית מאד גרועה. 

הורי נאלצו "לתגבר" אותי בעזרת לקיחת ברזל וויטמינים (היה משהו בשם "רפא 9" שלא הצלחתי עכשיו למצוא לו שום אזכור באינטרנט).

מבחינת פעילות גופנית, בנוסף להתעמלות בבית הספר גם השתתפתי בחוגי שחייה והתעמלות בי.מ.ק.א בירושלים, וגם בשיעורי מחול מודרני. בגילאים הצעירים שיחקתי בכל יום עם הילדים בחצר, והייתי פעילה מבחינה גופנית.

בעצם רק בגיל עשר כשהגענו לארצות הברית, בד בבד עם השינוי הגדול במבחר האוכל ומצבנו הכלכלי והגעתי לגיל ההתבגרות, נפתח לי התיאבון והתחלתי לאכול באופן מוגזם. התחלתי לאהוב הכל ולאכול הכל וכבר לא הייתי אכלנית בעייתית או בררנית. הבעייה היתה שאהבתי בעיקר פחמימות ומתוקים, ואמנם התחלתי לצמוח מהר (בין גיל 10 לגיל 11 גבהתי ב-11 ס"מ) וגם להתפתח מבחינה גופנית ומינית, אבל גם התחלתי קצת להשמין. הגיע שלב שבו אמא שלי היתה שואלת אותי "את צריכה סוודר?" כשהיתה רואה אותי עומדת מול המקרר עם דלת פתוחה לאורך זמן....

אז בארצות הברית כמעט שלא חליתי. בכל ארבע השנים שחיינו שם אני בקושי זוכרת את עצמי מצטננת או חוטפת שפעת או דלקות גרון או אוזניים.

אבל בארצות הברית די הפסקתי לזוז. בהתחלה עוד רשמו אותי לשיעורי ג'אז אבל די מהר עזבתי. לא היה לי גוף של רקדנית, ולמרות שרקדתי היטב, זה היה מאד מתסכל לראות את עצמי במראות הגדולות שכיסו את כל קירות החדר. הייתי שמנמונת ועם חזה גדול וזה....פשוט לא התאים.

בסך הכל הפכתי לילדה ואז נערה די בריאה, עם קצת עודף משקל ומידי פעם עשיתי כל מיני דיאטות, שלעיתים צלחו ולעיתים פחות אבל מעולם לא החזיקו מעמד לאורך זמן יותר מדי, אבל מעולם לא הייתי שמנה ממש.

כשנולדו ילדיי שוב נפגעה מערכת החיסון שלי, כנראה במהלך ההריונות והלידות, וגם פיתחתי כל מיני אלרגיות (לאבק, למשל) - שחלפו אחרי כמה שנים. בנוסף התחלתי להידבק מהילדים בכל פעם שהם נדבקו מהילדים בגן. בכל שנה הייתי חולה לפחות פעמיים בחורף, או לפחות חוטפת צינון שסירב לעזוב. נהגתי גם לחטוף ברונכיט והרבה פעמים צינון פשוט היה מסתבך עם שיעול שלא נגמר. 

בשנות ההתבגרות לא אהבתי בכלל פעילות גופנית, ופרט למה שהייתי חייבת במסגרת בית הספר והטיולים של התנועה (שבאופן טבעי היו אמנם מהנים אבל קשים לי קצת פיסית כי לא הייתי בכושר) לא עשיתי כלום.

דווקא בקורס קצינות, שעברתי ממש לפני שהתחתנתי, נכנסתי לכושר, וניסיתי לשמור עליו. אחרי שהתחתנתי נרשמתי מדי פעם לחוגי התעמלות עם חברות וגם למועדון ספורט, בעיקר עבור בריכה לילדים, אבל עם הזמן בעיקר רבצתי. 

כשלמדתי לעשות עיסוי שבדי ואחר כך רפלקסולוגיה, התברר לי שאמנם אני מעסה טובה מאד, אבל בגלל שאני לגמרי לא בכושר גם התאמצתי מאד והזעתי מאד תוך כדי טיפולים, וגם עם השנים התחילו לי דלקות במפרקי הכתפיים....בקיצור הגוף היה די מוזנח.

הרגל אחד טוב שכן סיגלתי לעצמי אי שם בשנות השלושים בחיי היה לערוך ביקורים תקופתיים אצל רופאים ובדיקות תקופתיות, כגון בדיקות דם, בדיקת שד אצל כירורג, בדיקה אצל גניקולוג וכדומה. זה התחיל כי עשו זאת במקומות עבודה בתקופות שונות, ואז התרגלתי פשוט לעשות את זה בעצמי. וממשיכה עם זה גם היום.

עם השנים גם מצאתי לי כל מיני הויטמינים ותוספי התזונה שהאמנתי שמחזקים את הגוף ואת המערכת החיסונית - חייבת להודות שאת רובם הפסקתי לקחת כי לא באמת הוכיחו את עצמם.

היתה תקופה של אכינצאה ותקופה של פרופוליס ותקופות של מולטי ויטמין או של ויטמין C - טבעי או לא, ליפוזומלי או לא - ובכל חורף שחטפתי הצטננויות או אפילו ברונכיט והתאכזבתי מיעילותם של התוספים - הפסקתי הכל.

דווקא בשנה האחרונה התחלתי לקחת כורכומין - ופרט לקורונה שבה נדבקתי כשנסענו בדצמבר לארה"ב, לא הייתי חולה בכלל השנה. צירוף מקרים? אולי. 

כך או אחרת - אני עוסקת בפעילות גופנית רצינית - בסך הכל כשעתיים ביום. אני אוכלת ארוחות מסודרות ומגוונות שמורכבות מהרבה ירקות בשילוב עם חלבונים ומעט פחמימות ושומנים, ומעט סוכרים בצורה של פירות (בכמות קטנה). אני שותה הרבה מים, אבל גם קפה עם חלב (כשלוש/ארבע פעמים ביום). 

אני ישנה בין שש לשבע שעות בלילה ובדרך כלל עוד כשעה בצהריים.

אני משתדלת כמה שפחות להיחשף לנכדים כשהם חולים בוירוסים אבל לא תמיד זה מצליח, כמובן.

בסך הכל נראה לי שאני שומרת באופן סביר על הבריאות שלי.