בסוף לא יצא לי לנחם שוב את 'מאשה'. אבל הייתי ב'שבעה' אחרת, אצל חבר שלנו מהתיכון (מהחבורה שגם ה'אוסטרלים' קשורים אליה) שאמו נפטרה.
הוא ואחותו ישבו בדירה של האמא, שהיתה אותה הדירה שהם גדלו בה - אז T ואני ביקרנו בעצם בבית שהיה של החבר אי אז כשכולנו היינו בתיכון. זה הרגיש ממש מוזר. להסתובב בשכונה ההיא (שגם אני גרתי בה במשך 3 שנים לפני שהורי בנו בית בהרצליה ועברנו משם, למרות שהמשכתי לנסוע לבית הספר ולא עברתי לתיכון בהרצליה) היה כמו לחזור חצי יובל אחורה. כמעט שום דבר לא השתנה. ומה שהיה הכי הזוי, היה שגם הדירה של הוריו של החבר לא השתנתה. בכלל! כל הריהוט, המטבח, האמבטיה....הכל נשאר אותו הדבר כמו לפני חמישים שנה. זה היה ממש ממש מוזר.
החבר ואשתו שמחו שהגענו, כמובן, ופגשנו שם עוד אחד מהחבורה (אחד שלא למד איתנו בתיכון אבל היה חבר של 'האוסטרלי', לדעתי, או של אחותו).
לאחר הניחום, דפקנו בדלת ממול, שם חי עוד חבר - גם הוא במקור מהתיכון אבל הוא ו-T נהיו ממש חברים במילואים דווקא. והם בקשר כל השנים. החבר הזה יצא לפנסיה בתקופת הקורונה (הוצא לחל"ת ומשם ישר לגמלאות) ומאז הוא כל הזמן בבית. אז היה חשוב ל-T לבקר אצלו קצת ולארח לו חברה. גם אשתו היתה בבית (למרות שהיא עוד לא פרשה לגמלאות), וזו היתה הפעם הראשונה שפגשתי אותה. היה מאד נחמד. וגם יש להם שתי חתולות מתוקות.
אנחנו מארחים היום בצהריים את הורי ומשפחתה של בתי - לבקשת בתי - במקום ששי בערב. אני רואה ש-T קצת מתפרע בהכנות, כנראה משעמם לו ובא לו לבשל ולאפות - וכולם כמובן ייהנו מזה מאד.
שמעתי אותו אתמול משחרר קיטור על חתני בשיחה עם בני - שיודע להקשיב מצוין. בעקבות השיחה הבנתי שאין ל-T כוונה לנהל על זה שיחה עם חתני. נראה לו שזה מיותר. לשאלתי הוא ענה שהשיחה עם הבן עזרה לו מאד, שהבן תיפקד כ"פסיכולוג" מצוין. מקווה באמת שזה שחרר אצלו משהו.
סיימתי את הספר THE BOOKBINDER'S DAUGHTER ובסך הכל נהניתי ממנו.
החלטתי להתחיל לקרוא את "התנ"ך של אמא" מאת ורדה הורביץ...לא מכירה אותה (זה הרומן הראשון שלה אבל הבנתי שהיא כתבה ב"לאשה" ועוד כמה מקומות). נראה אם שווה משהו. בנוסף מחכה לי "בקנה" ספר שבני המליץ PROJECT HAIL MARY מאת ANDY WEIR (שזה מדע בדיוני, לטענת בני משובח).
מזג האוויר איפשר הרבה מאד הליכות בחוץ השבוע, ולמרות שבחלק מהימים רמת האנרגיה שלי היה ירודה, בכל זאת השלמתי כרגיל את המיכסה שלי. T ממשיך עם הליחה הנוראית פוסט-קורונה, ובנוסף חווה התקף כאב קשה השבוע (לראשונה מזה זמן רב מאד). אי אפשר להיפטר לגמרי מהחרא הזה, כנראה.
על המצב אין לי חשק לדבר (והראיון עם אייזנקוט השבוע רק הכניס אותי עוד יותר לדכאון), אבל לסיום אספר שמזה זמן רב מתחשק לי לבדוק את ה-DNA שלי - מתוך סקרנות בעיקר - ואחרי שבדקתי כמה אתרים (בעיקר myheritage ו-ancestry) והבנתי שבארץ בכלל לא עושים את זה, הזמנתי לי ערכת בדיקת DNA בחו"ל לביתו של בני וכשהיינו שם מסרתי דגימת DNA ושלחתי להם בדואר.
אחרי מספר שבועות קבלתי תוצאות....די מאכזבות. האמת בעיקר התאכזבתי כי לא הבנתי שאני מקבלת רק תוצאות לגבי המוצא שלי (שעניין אותי מאד אבל לא רק) וכל מיני "תכונות" מטופשות כמו האם אלכוהול גורם לי להסמיק, מה הסיכוי שאצרוך הרבה קפאין, האם אני אוהבת כוסברה או לרקוד, סוג השעווה באוזניים וצורת אפרכסת האוזן, צבע העיניים, הסיכוי שאני מנומשת, צבע שיער (אגב כתוב חום ואני שתנית, וכתוב שיש סיכוי שאלד ילדים ג'ינג'ים - מה שלא קרה, למרות שבתי היתה מעט ג'ינג'ית בערך בגיל 5 חודשים). ועוד כל מיני שטויות.
שום דבר על נטייה למחלות, בעיקר, שזה גם עניין אותי. לא שמתי לב שזה לא כלול בחבילה. עכשיו שאני חושבת על זה, אולי (מרגע שה-DNA שלי כבר אצלם) אפשר לשלם עבור משהו כזה תוספת...?
בכל מקרה סקירת המוצא שלי יצא מאד (אבל מאד!) משעמם. אני 99% יהודיה אשכנזיה ממרכז/מזרח אירופה מכל הכיוונים. האחוז הבודד השונה הוא הוא מדרום איטליה, ומשום מה מופיע גם 0% (כנראה פחות מאחוז) מאזור הבלגן.
נראה בינתיים כמו קצת בזבוז כסף.........
DNA
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה