פוסט קיטורים קמצני קטנוני

באופן שונה ויוצא דופן אני רוצה לקטר. 

על מיכלי פלסטיק. 

ולא, לא  על המיחזור שלהם או על המחיר שלהם, אלא על המיכלים עצמם. על סוג מסוים של מיכלים. אלה עם המשאבה.

ליתר דיוק, אני רוצה לקטר על היצרנים של המיכלים האלה ועל האופן שבו הם גונבים מאיתנו, בין אם מתוך רשלנות או עצלנות וחוסר מחשבה ובין אם בכוונת זדון. 

מי שקורא אצלי הרבה זמן יודע שאני לא קשת יום ואין לי מחסור בכסף, וגם די יודע שאני (בדרך כלל) לא קמצנית או קטנונית במיוחד. אבל בנושא הזה של מיכלי פלסטיק שונים (ועוד מעט אתן כמה דוגמאות) אני פשוט מתעצבנת על החוצפה, בין אם היא נובעת מחוסר מחשבה וחוסר תשומת לב ובין אם, כאמור, מסיבה לא מובנת זה נעשה באופן מכוון. 

בנסיבות מסוימות אני מעדיפה לקנות מוצרים שמגיעים במיכל עם משאבה. למשל במקלחת.

סבון גוף, למשל, אפשר לקנות כזה

ואפשר לקנות כזה

החסרון הבולט, מבחינתי, של ההוא ללא המשאבה, הוא שהוא קצת כבד, ובידיים רטובות להרים, לפתוח, ולהפוך כדי לשפוך ממנו סבון יש סיכוי טוב שהוא יחליק וייפול (ולפי חוקי מרפי חלק ניכר מהפעמים הוא גם יפגע לי בכפות הרגליים....וזה ממש כואב). 

אני מעדיפה את הנוחות של המשאבה, שבלחיצה קטנה מוציאה לי בדיוק את כמות הסבון שאני צריכה, בלי להתאמץ. 

אבל. בתשעים ותשעה נקודה תשעים ותשעה אחוז מהמקרים, יצרני המוצרים מספקים את מיכלי המשאבה האלה עם צינור קצר מדי. מה שקורה, הוא שהרבה לפני שהנוזל נגמר במיכל, המשאבה כבר לא יכולה להגיע אליו. לפעמים זה ממש ברמה של רבע מיכל, וברוב המקרים זה קצת פחות אבל עדיין כמות נכבדה של נוזל נשארת בתחתית המיכל. 

במקרה של סבון זה פחות בעייתי, כי אפשר לפתוח את המיכל, להפוך אותו וצריך את הכמות שנותרה כפי שהייתי עושה לולא היתה בכלל משאבה. לפעמים זה קצת סמיך, אז אפשר להוסיף מעט מים, לנער טיפה, ואז לנצל את הכמות עד תום.

אבל במקרים של תחליב גוף, למשל, החומר לא תמיד נוזלי מספיק כדי לזרום גם כשאני הופכת את המיכל, ובכל מקרה מאד לא נוח להשתמש בו ככה בשלבי הסיום של החומר. 

יש דרכים להתגבר גם על הקושי הקטנוני הזה. אפשר להשאיר את המיכל הפוך כך שבמהלך היום החומר בסופו של דבר זורם לראש המיכל, וכאשר פותחים אותו התחליב נגיש יותר. עוד אפשרות היא מה שאני בעצם עושה בפועל בשנים האחרונות - אני חותכת את המיכל ומעבירה את שארית תכולתו למיכל אחר, כזה שיש לו מכסה (אחרת החומר מתייבש ומתקלקל), וכך מנצלת את השארית עד תומה. 

במוצרים מסוימים בסוף עברתי מראש להשתמש במיכלים כאלה, במיוחד בגלל הבעייה הזאת.

אבל כמובן לא תמיד מיכלים כאלה זמינים דווקא במוצרים שאותם אני רוצה לקנות.

בכל מקרה אני לא מעוניינת לדבר על הפתרונות היצירתיים שאני מוצאת כדי להתגבר על התופעה אלא על התופעה עצמה.

כי מה בעצם הבעייה לייצר מיכל עם משאבה שהצינור שלה ארוך וגמיש ומגיע ממש עד לקרקעית המיכל??????????? 

למה היצרנים לא חשבו על זה, אם באמת הם פשוט לא חשבו על זה, או לחילופין - למה הם בכוונה גורמים לנו לזרוק חלק לא זניח מהחומר עליו שילמנו במיטב כספנו פשוט כי המשאבה לא מגיעה אליו?