ניו זילנד - וואנאקה Wanaka ומה שבדרך

שמחים ונרגשים מהסיור במסוק מעל לקרחונים FOX ו-FRANZ JOSEF שמנו פעמנו לכיוון  העיירה WANAKA, עם כמה עצירות יפות בדרך.

ההמלצות ברוב האתרים היו לעצור לארוחת צהריים ב-WANAKA ולהמשיך הלאה, אבל היתה לנו הרגשה שהעיירה הזאת וסביבתה שווים שהות קצת יותר ארוכה מזה. לא רק שצדקנו, אלא שאולי אפילו הצטערנו אחר כך שלא תכננו שני לילות בעיר המתוקה הזאת על שפת האגם. 

אבל לפני שהגענו אליה עוד היו לנו כמה נקודות תצפית וטיול בדרך. 

לאחר כשעה נסיעה הגענו אל KNIGHTS POINT LOOKOUT על החוף המערבי של האי הדרומי.

משם חתכנו מזרחה, ולאחר עצירת קפה בעיירה קטנה בשם HAAST, המשכנו אל מפלי  THUNDER CREEKS FALLS

עדיין לא שבענו מן המים הצלולים בטורקיז משכר שפגשנו שם. 

אגב היו שם כמה נערים שהתפשטו וקפצו לתוך המים הקפואים - אני מצטמררת עד עכשיו רק מהמחשבה. 

המפלים מוזנים ממי קרחונים שנמסים, וכל האזור כבר שייך לרכס הרים בשם ASPIRING RANGE אותו התעדנו לחרוש הרבה ביומיים הקרובים. 

אחרי הליכה קצרה אל המפלים האלה, המשכנו בנסיעה ועצרנו כדי לטייל גם אל מפלים בשם FANTAIL FALLS, אליהם כבר צעדנו מעט יותר - בסך הכל כשלושת רבעי שעה

בשעות אחר הצהריים המוקדמות הגענו אל WANAKA ואל האגם המרהיב שלה, אותו נהנינו להקיף בהליכה / ריצה גם לפנות ערב וגם מוקדם בבוקר. 

אגם WANAKA - 

בערב

בבוקר

המלון בו שהינו לא היה מהטובים שיצאו לנו בטיול הזה אבל המיקום שלו היה מצוין וארוחת הבוקר היתה טובה. 

בערב יצאנו למסעדה על שפת האגם בשם TROUT שהיתה טובה עם שירות טוב. 

כאמור שהינו רק לילה אחד ב-WANAKA וחבל, כי היה שם הרבה מה לעשות וזו היתה עיירה מתוקה מאד. 

בבוקר בצענו צ'ק אאוט מהמלון ומייד יצאנו למסלול ROB ROY - טיפוס על הר שממנו יש תצפית נהדרת של קצה קרחון ה-ROB ROY והמפל הנהדר שמתחתיו. 

נסענו לשם בדרך עפר מאתגרת תוך חציית נחלים - נו, טוב, פלגים - (ובירכנו על הרכב 4 על 4 שהיה לנו) ואז הגענו לתחילת מסלול די מאתגר - עלייה תלולה וקשה - במשך כארבעה וחצי קילומטרים עד לנקודת התצפית התחתונה. מי שבאמת רוצה להתאמץ עולה עוד כמה קילומטרים עד לנקודת התצפית העליונה אבל אנחנו ויתרנו על זה. 

גם ככה נותר רק לברך על הכושר הטוב בו היינו ועל נעלי ההליכה המצוינות שנעלנו.

הנסיעה בשביל העפר היתה איטית ויכולנו ליהנות מכל הצאן והבקר והאיילים של החווה בדרך לתחילת המסלול.

מזג האוויר, שחייך אלינו מאד יום קודם, התקדר מאד והחלה רוח חזקה, כזו שממש אפשר להישען עליה. אני ממש לא אוהבת רוח, אבל ברגע שהתחלנו את הטיפוס על ההר העצים הגנו עלינו מפניה. 

ללא ספק הנוף שזכינו לו ברגע שהגענו אל נקודת התצפית היה לגמרי שווה את המאמץ, ושמחנו לעודד את כל האנשים שפגשנו כשהיינו בדרך חזרה למטה, והם עוד היו בדרכם למעלה.

מכאן נסענו בחזרה דרך WANAKA אל קווינסטאון........אבל על זה בפוסט הבא