לאט ובהדרגה אני מצליחה לעשות V על פרויקטים שנערמו אצלי מאז שחזרתי מחו"ל.
שלחתי להדפסה את אלבום התמונות השנתי של בתי ומשפחתה.
בעצם עכשיו הגיע הזמן להתחיל את האלבום הראשון של קיקה - כל נכד אצלי מקבל אלבום "לבד" בשנה הראשונה של חייו.
הגעתי גם לשלב מאד מתקדם בפרויקט החסוי שלי וכבר שלחתי קישורים לתוצר הסופי כדי לקבל חוות דעת מכמה אנשים לפני שאני משחררת אותו.
אפילו אצליח לארח הלילה את הנכדים (הגדולים) כאן ולבלות איתם מחר בבוקר, אחרי שהיה נדמה שמרוב שהייתי עסוקה השבוע זה כבר לא יקרה.
הזמן שלנו איתם יקר לי, והם בחופשת קיץ והיה לי חבל לפספס שבוע שלם רק כי איכשהו התרכזו כל מיני פעילות שלי יום אחרי יום. הייתי במספרה והייתי בעיסוי ונפגשתי עם 'שושנה' - כולם דברים נהדרים כמובן אבל זה אמר שלא הייתי פנויה למתוקים שלי.
היום דווקא הייתי פנויה אבל אתמול היה לנשמותק רסיטל פסנתר שהסתיים מאוחר ולא היה מעשי להביא אותם אחרי כן. גם לרסיטל הזה, כמו להופעת הלהקה של חכמוד, לא הצלחנו להשיג כרטיסים - מקווה שאולי בפעמים הבאות. אבל בתי שלחה לנו וידאו של ההופעה המהממת שלו - וכך בעצם נחסך מאיתנו לשבת שעות באולם ולהקשיב לכל התלמידים האחרים. גם זו לטובה.
אז הערב אחרי שיעור השחייה של נשמותק בתי תקפיץ אותו ואת חכמוד לכאן.
קרה לי משהו מעניין ויוצא דופן בזמן שקיבלתי עיסוי. התמסרתי לטיפול המצוין של המעסה - שזו הפעם השנייה שאני אצלה - הקשבתי למוסיקת הרקע הנעימה שהיא השמיעה - כל השירים של הביטלס בביצוע אינסטרומנטלי בלבד) והרגשתי תחושות כמעט מדיטטיביות.
הרבה פעמים אני נרדמת תוך כדי מסאז' והרבה פעמים המחשבות זורמות להן באסוציאציות חופשיות, אבל הפעם זה ממש זרק אותי אחורה לילדות, לנערות, לתקופה שבה שמעתי לראשונה את השירים האלה - ולסיטואציות שבהן הקשבתי להם - ונזכרתי בכל מיני פרטים קטנים שנשכחו ממני.
נזכרתי במסיבות שהייתי הולכת אליהן, בריקודים שרקדנו אז, בהתרגשויות ובאכזבות - מי הזמין אותי לרקוד ומי לא, מי ניסה להצמיד אותי ב"סלואו" ומי כיבד את המרחב הפרטי שלי....אפילו נזכרתי איזה שיר שמעתי באיזו מסיבה - באותן שנים המסיבות נערכו בבתים של ילדים, בכל שבוע אצל מישהו אחר. זו היתה הרגשה מוזרה אבל מסקרנת.
זה נתן לי רעיון למדור השרביט החם - כל נושא הריקודים בתקופת החטיבה והתיכון - שיתפרסם במדור בחודש הבא.
אז היום אנחנו מבשלים (כלומר T מבשל ואני עוזרת לו). בבוקר נסענו לטירה, אחרי שבשבוע שעבר עשינו את הקנייה ב'יוחננוף' ורמת הירקות והפירות היתה בינונית ומטה. קנינו המון ירקות ופירות ואז קנינו גם בשר לארוחת ששי, ואז עשינו כבר השלמות קטנות שם בסופר.
הערב כאמור הנכדים יגיעו לישון.
מחר בתי ומשפחתה לא יגיעו לארוחת ששי, אבל אנחנו נארח כאן את הורי ואת המשפחה של 'שותפנו' ו'שריתה' - שחוזרים היום מחו"ל.
בשבת נוסעים לאשדוד ל-CT של T, ואם הוא ירגיש מספיק טוב נקפוץ אל בתי הביתה אחרי הצהריים לקפה.
בסך הכל היה שבוע לא רע (אם לא סופרים את התקף הכאבים ש-T חווה בתחילת השבוע) - נראה מה יראו ב-CT ומה הלאה......אפשר לומר שאני דואגת. מאד דואגת. אבל עם הדאגה הזאת אין לי מה לעשות כרגע.
אז ממשיכה את השיגרה, את ההליכות והריצה (בחוץ) והאליפטיקל (בחדר כושר), וגם T מתעמל כרגיל. שזה מצוין.
ממשיכה לקרוא את הספר המצוין שתיאו המליצה לי עליו.
ממשיכה עם הסדרות שלי בנפרד ושל T ושלי ביחד. כרגע מצאנו סידרה בשם "אנג'לה בלאק" שנראית טוב. סיימנו את "סמוך על סול" המעולה ואת "מנאייכ" העוד יותר מעולה.
שיגרה ברוכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה