נפגשתי באמת עם 'מחברת' בראשון אחר הצהריים. גם היא וגם אני היינו מצוננות אז לא התחבקנו, וישבנו בחוץ בארומה על כוס קפה. למחרת התברר שיש לה קורונה.
כמוני, היא עשתה בדיקות אנטיגן ביתי במשך כמה ימים שיצאו שליליות, אבל בשני בבוקר הבדיקה יצאה חיובית. גם שלה וגם של בן זוגה. בהודעתה אלי היא ממש התנצלה. כאילו שזו אשמתה שהיא חולה ושנפגשנו.
בסך הכל היא בסדר, היה לה קצת חום באחד הימים והיא חלשה אבל מקווה ששניהם יעברו את המחלה בשלום.
אצלי בינתיים אין סימנים כלשהם שנדבקתי. יש קצת שאריות מהצינון שהיה אבל פחות בכל יום שעובר. אני מתעמלת כרגיל וישנה כרגיל והכי חשוב - בכל פעם שאני עושה בדיקה היא בינתיים שלילית. נראה לי שאעשה בדיקות גם מחר וגם מחרתיים ליתר ביטחון לפני שיגיעו אלינו 23 איש (12 מבוגרים והשאר ילדים) לארוחת ששי. כן, רצוי מאד.
בינתיים הבוקר הקפצתי ל'מחברת' קופסה של בדיקות אנטיגן ביתיות כי נגמר להם (השארתי מחוץ לדלת). היא רוצה לנסות לעשות שתי בדיקות שליליות כדי לקצר את הבידוד. האמת שאני לא מכירה אף אחד שיצא שלילי אחרי פחות משבוע, אבל אולי. מי יודע?
עוד משהו שקרה השבוע הוא שהחתולים (או אחד מהם) השתינו על הנעליים של T בחדר הארונות.
תקרית כזאת כבר אירעה לפני כמה שנים (ואז חשדנו בחתולה ל') ואחרי ששטפנו היטב את הנעליים ואת המדף וגם זרקנו כמה זוגות נעליים שהיו במצב גרוע, סגרנו בפניהם את חדר הארונות. אבל מאז שהחתול ד' נפטר התחלנו לאפשר לחתולה ל' להיכנס שוב, היא ממש מתה על חדר הארונות, וככה המשכנו לא להקפיד על סגירתו גם כאשר הגיע אלינו מיינקוני.... ומפה לשם שוב זה קרה.
אז שוב רחצנו היטב כמה וכמה זוגות נעליים שנפגעו וזרקנו זוג או שניים שממילא כבר היו מועמדות לזבל, ורחצנו היטב את המדף....ועכשיו שוב אנחנו מקפידים להדיר את חתולינו האהובים אך מזיקים מחדר הארונות....עד ש-T יתעייף ויפסיק להקפיד. אני מכירה אותו. אבל מקווה שהפעם יזכור כמה התאמץ לרחוץ את הנעליים!
השבוע שוב לקחנו את נשמותק לשיעור שחייה והמדריך דיווח שהוא משתפר. בהתחשב בזה שלא היה לו היכן ומתי להתאמן, אלה היו חדשות מצוינות. קבענו לקחת אותו שוב גם בשבוע הבא.
היום היה ל-T שוב התקף כאב רציני בבטן העליונה. זה קרה כשהוא היה ברכב עם 'שותפנו'. זו היתה הפעם הראשונה ששותפנו חזה ב-T בזמן התקף כזה והוא מאד נבהל. אני לא יודעת מה יהיה עם ההתקפים האלה שמגיעים פעם בשבועיים שלושה. אני רואה ש-T לא רוצה לעשות כלום, אבל מתי שהוא לא תהיה לו ברירה אלא לבקש לברר את זה עוד קצת לעומק. מלחיץ.
בבוסטון השבוע חגגו בני וכלתי יום הולדת 3 לסביבוני. הם השקיעו בהרבה קישוטים ובלונים, וסביבוני השתתף בכל ההכנות, מה שבעצם היווה עבורו את עיקר החגיגה. כיון שהוא לא ממש מתקשר עם ילדים אחרים, הזמינו לחגיגה את הבייבי סיטריות שלו, שאיתן הוא מרגיש הכי בנוח והן באמת עשו לו הכי שמח. כל הבלונים וכל הקישוטים היו בנושא מיקי מאוס האהוב עליו כל כך. הוא פשוט מאוהב קשות במיקי. יש לו בובות מיקי מאוס ושמיכת מיקי מאוס ופיג'מות ובגדים עם מיקי מאוס - וגם לבני ולכלתי יש חולצות וחלוקים עם מיקי מאוס, אחרי שהם הבינו שכאשר הם לובשים מיקי מאוס הם מקבלים הרבה יותר חיבוקים מהקטנטן הזה.
מוצא חן בעיני איך בני וכלתי זורמים עם סביבוני ומוצאים דרכים לשמח אותו בדרכו שלו.
נראה לי שעכשיו שקיקה נולדה והיא מראה סימנים של תינוקת רגילה לגמרי ותקשורתית מאד, מתחדד להם עוד יותר עד כמה הגדול שלהם על הספקטרום. וקשה להם עם זה. לבי יוצא אליהם. בסוף הם באמת החליטו לרשום אותו לגן הייעודי לצרכים מיוחדים שהוצע להם, אבל רק מספטמבר. מקווה שיהיה לו טוב שם.
דווקא עם קיקה היתה להם עוגמת נפש, כאשר רשמו אותה למשפחתון עוד לפני שנולדה כדי להבטיח את מקומה, ואז פתאום לפני כחודשיים הודיעו להם שבסוף אין עבורה מקום כי שני ילדים שעמדו לעזוב בסוף ממשיכים. ועכשיו הם תקועים בלי מסגרת עבור הקטנה לספטמבר. כזאת חוצפה!
אני ממשיכה לקרוא בקובץ הסיפורים 'הרי געש רדומים' של אופיר טושה גפלה ומשתאה עם כל סיפור מחדש על הרעיונות השונים והמשונים שהבחור הזה מעלה על דעתו. באמת סופר מסוג שונה לגמרי. פרט לסיפור אחד או שניים אני נהנית מאד.
לא יודעת אם סיפרתי כאן על וורדעל.
זהו משחק אינטרנטי, במקור באנגלית בשם wordle, שהומצא על ידי בחור בשם josh wardle ונרכש על ידי עיתון ה-new york times. אני משחקת עם בני וכלתי את הגירסא האנגלית וארבעתנו משחקים את הגירסא העברית (שנתנו לה כינוי סטייל יידיש - וורדעל).
עקרון המשחק (שקיים גם בשפות אחרות - ספרדית, רוסית, צרפתית ועוד) הוא שיש לך שישה ניסיונות לנחש מילה בת 5 אותיות. כל אות שמופיעה במילה במקומה הנכון מקבלת חיווי ירוק, אות שמופיעה במילה במיקום שגוי מקבלת חיווי צהוב ואות שהצעת שאינה מופיעה כלל במילה מקבלת חיווי שחור. אם המילה שהצעת אינה מופיעה כלל ברשימת המילים מקבלים על כך הודעה ולא מחשיבים את הניסיון הזה.
בכל פעם שאנחנו משחקים אנחנו משתפים בוואטסאפ את הצלחתנו / כשלוננו.
המשחק ממכר מאד אבל לשמחתי מופיעה רק מילה אחת חדשה ביממה כך שהוא לא גוזל יותר מדי זמן ואנרגיה. זה מאתגר אבל לא יותר מדי, ולפעמים (לעיתים רחוקות) אני לא מצליחה בשישה ניסיונות וזה מבאס אבל למחרת כבר תהיה מילה חדשה.
הצד הכיפי של העניין הוא שכך אנחנו שומרים על קשר יום יומי, ולאחרונה התחלתי לשתף גם את 'מחברת', וגם היא ובן זוגה פותרים ומשתפים. זה נחמד.
מחר נעשה קניות לקראת האירוח הגדול בששי (נתתי להורי פטור מהערב הזה והם הודו לי מקרב לב) - ושוב אני מוצאת את עצמי מחכה שהוא יהיה כבר מאחורי. ושיהיה לכולנו בהצלחה והרבה בריאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה