אפור

אפור בחוץ. לדעתי גם מזוהם. היתה לי אפס אנרגיה כשיצאתי הבוקר להליכה ואחר כך T דיווח שגם אצלו.

הלכתי "רק" שישה ק"מ. פשוט לא היו לי כוחות. 

נרדמתי אתמול תוך כדי המצוד אחר המרצח בדיזנגוף והתעוררתי הבוקר עדיין עם הדאגה שהאירוע ממשיך להתגלגל, אבל לפני שיצאתי להליכה הגיעה כבר הידיעה שהוא חוסל. ביפו. כלומר הצליח להגיע עד יפו. ואני חושבת לעצמי מה בעצם הבעייה למפגע יחיד לעשות מה שבא לו ואז להימלט....אין מודיעין שיתריע, אין קצה חוט שיוביל אליו. תחושת חוסר אונים מטורפת. 

גם בסוגייה האומללה של הממשלה אני מרגישה חוסר אונים משווע. ואולי זה מה שמאפיין את הימים האלה. תיסכול וחוסר אונים.

בתחום האישי, חזרו אלינו מארקיע עם אישור להזמנה לדובאי, אבל כשהגיע השובר עם כרטיסי הטיסה והמלון, התברר שחסר לנו חדר אחד. מופיע החדר של בתי, חתני ושרי אבל החדר שלי ושל T עם חכמוד ונשמותק לא מופיע בשובר. אז כתבנו לארקיע, גם במייל וגם בוואטסאפ וגם ניסינו להתקשר....כנראה שוב ייקח להם שלושה ימים לחזור אלינו.

ושוב התחושה היא שאולי עדיף ששום דבר מזה לא ייצא לפועל ונקבל (בתקווה) את כספנו בחזרה ושיעזבו אותנו באמא שלהם. 

בסוף נסעתי אל 'מחברת' לעזור לה עם המחשב אתמול, במקום שלשום, ונראה לי שזה הלך די טוב. מקווה שהיא תזכור את מה שהראיתי לה, בסך הכל ניסיתי שכל התהליך יהיה מאד פשוט. 

הרגשתו של אבא שלי ממשיכה להשתפר והורי אישרו הגעה הערב לארוחת ששי. גם משפחתה של בתי אישרו, אז T נסע עכשיו לקנות דגים, לאחר שווידא טלפונית שהגיע מוסר טרי ומשובח.

אני בינתיים השתלטתי על הכביסות וקצת שטיפת כלים (של מה שהוא כבר התחיל להכין) והאמת היא שאין לי מושג מה בא לי לעשות כרגע. סיימתי את "החיים הבלתי נראים של אדי לרו" שהיה מצוין וגם הסתיים מצוין (יש לי שריטה בכל מה שקשור לסיומים של ספרים, סרטים וסדרות) ואני מרגישה סוג של ריקנות שלא מאפשרת לי לצלול ישר לספר הבא. וזאת למרות שכבר הורדתי את הספר הבא - לא יודעת אם הייתי רוכשת אותו בכלל לולא כתבה אותו מישהי שאני מכירה. אי אז בעבר הרחוק נפגשו דרכנו אבל לא שמרנו על קשר בשנים שעברו מאז. כשראיתי בפייסבוק שהיא כתבה ספר מייד רכשתי גרסה מקוונת שלו - בכל זאת לפרגן. התחלתי לקרוא אבל עוד אין לי מושג אם אני אוהבת אותו או לא. אעדכן בהמשך. 

אז כל הפוסט הזה מאופיין במצב רוח ה"אפור" הזה (האמת שכרגע קצת יותר צהוב בחוץ מאשר אפור). 

מקווה שיהיה סופשבוע נחמד ויפיג את התחושה, אבל הכאב על מותם ופציעתם של כל הנפגעים אתמול בערב לא יעזוב אותי כל כך מהר..........

אולי אתיישב לי מול סידרה, אסקפיזם מושלם.