פודקסטים ועוד עדכונים

 בינתיים אני מרגישה בסדר גמור ואתמול כבר יצאתי להליכה גם בבוקר וגם בערב.

בבוקר התכוונתי ללכת רק כשני קילומטר, אבל תוך כדי הליכה הבנתי שאני בסדר ומסוגלת ליותר, ובסוף הלכתי יותר מארבעה קילומטר, והייתי די מרוצה מעצמי. בערב הלכתי עם T ולשנינו לא היתה אנרגיה רבה מדי (אצלי השילוב בין טיפול דיקור אצל שנטי + אנטיביוטיקה בכל זאת נותן את אותותיו) אבל בכל זאת הלכנו קצת יותר משלושה קילומטר.

למרות שהחורף טרם הגיע באמת, כבר החלפתי לשמיכות הפוך, לשמחתם הגדולה של החתולים. בשנ"צ היום שנינו פשוט התעלפנו לנו, בקושי התעוררנו כשעה וחצי אחרי. זה נדיר ביותר.

סיימתי להקשיב ב-spotify לקורס של יובל נח הררי "קיצור תולדות האנושות". זה היה הרבה יותר מעניין (עבורי) מהספר (שלא הצלחתי לסיים בזמנו). וגם היה מעניין שהקורס התקיים בשנת 2011 ואפילו בורה כמוני הצליחה להבין מתוך הדברים כמה עוד השתנה מאז ועד היום, כמה דברים שהוא דיבר עליהם בסימני שאלה לגבי העתיד, התחילו כבר להתממש במציאות של היום. 

לא מצאתי בינתיים קורס נוסף שלו, אבל שמעתי הרצאה במסגרת "האוניברסיטה המשודרת" לגבי ההיסטוריה של המחר (או של העתיד, לא זוכרת בדיוק את השם). זה היה מרתק לא פחות. 

בינתיים התחלתי להקשיב ליהודית כץ והפודקסט שלה "חושבים טוב", בו היא מראיינת אנשים מכל מיני תחומים על נושאי שונים בחיים. 

בנוסף ובמקביל התחלתי להקשיב ל"פרוידקאסט", אותו מנחה איתמר רועי ובו הוא מראיין אנליטיקאים, שחברים בחברה הפסיכואנליטית בישראל. כל הפרקים ששמעתי עד כה דיברו על תקופת הקורונה ועל מחשבות ותובנות ותהיות שעלו ועולים בקרב האנליטיקאים האלה בתקופה הזאת. מה שהעלה חיוך עצוב על פני בהקשבה לפרקים הראשונים היה, שהם התקיימו במאי ויוני 2020 ביציאה מהסגר הראשון - ולא היה להם מושג מה עוד עומד לקרות עם המגיפה הזאת בעולם ובעיקר בארץ. איזו תמימות!

אני לא מכירה פסיכואנליטיקאים וסיקרן אותי מי הם האנשים האלה באופן כללי, ולא רק על ההתמודדות שלהם ושל המטופלים שלהם בתקופת הקורונה. ונראה לי שאפשר ללמוד הרבה על המרואיינים לא רק ממה שהם מספרים או ממה שהם בוחרים לומר, אלא גם (ואולי בעיקר) מהאופן שבו הם מדברים ועונים על שאלות. בינתיים זה מעניין מאד.

ממשיכה לקרוא וליהנות מ"הביקור", ונוזפת בעצמי על כך, שאני אמנם מוצאת בספר פה ושם ציטוטים שהייתי רוצה להביא לכאן, כמו שעדה נוהגת לעשות כשהיא קוראת ספר. רק שבניגוד לעדה, אני לא מתעדת אותם לעצמי בזמן והם בורחים לי....