לא, אני לא מוכנה עוד.
עוד לא הספקתי להתאושש מהדלקת בדרכי השתן והבחילות (עברו, תודה לאל, רק היום סיימתי את האנטיביוטיקה) וכבר חטפתי כאב גרון מהסרטים - כזה שגם מחליש ומשכיב ומנטרל אותי. מה קורה פה?
מכירת חיסול של וירוסים/חיידקים במיוחד עבור אמפי?
לא, לא מקובל עלי.
נמאס כבר.
נמאס.
כן, אני יודעת שיש אנשים שמצבם הרבה יותר גרוע. לבי עליהם, וזה לא מנחם אותי.
בין מחלה אחת לשנייה הספקתי בקושי להיות עם הנכדים בחמישי, אפילו לאסוף את נוקת מהגן - בפעם הראשונה מזה כמה חודשים - ומשם לנסוע לבקר אצל ההורים באחוזה (עם מסיכות, בשולחנות שסמוכים לבריכה) - כנראה שאז התקררתי. ב'אחוזה' בשעות בין הערביים יש בריזה רצינית, ואני לא הייתי ממש לבושה בהתאם.
בששי היינו מוזמנים אל בתי לארוחת ערב (שאת רובה T בישל, ולקחנו איתנו לשם), והחזרנו משם את הגדולים לכאן כי הם רצו לישון אצלנו (לפצות על ששי שעבר בו לא הרגשתי טוב).
זה היה כיף גדול.
ובשבת בבוקר שוב זכינו ליהנות גם מנוקת, כשבתי באה לאסוף אותם הביתה.
ואז במוצאי שבת התחיל הגרון. אוף אוף ואוף.
עוד לא הספקתי להתאושש מהדלקת בדרכי השתן והבחילות (עברו, תודה לאל, רק היום סיימתי את האנטיביוטיקה) וכבר חטפתי כאב גרון מהסרטים - כזה שגם מחליש ומשכיב ומנטרל אותי. מה קורה פה?
מכירת חיסול של וירוסים/חיידקים במיוחד עבור אמפי?
לא, לא מקובל עלי.
נמאס כבר.
נמאס.
כן, אני יודעת שיש אנשים שמצבם הרבה יותר גרוע. לבי עליהם, וזה לא מנחם אותי.
בין מחלה אחת לשנייה הספקתי בקושי להיות עם הנכדים בחמישי, אפילו לאסוף את נוקת מהגן - בפעם הראשונה מזה כמה חודשים - ומשם לנסוע לבקר אצל ההורים באחוזה (עם מסיכות, בשולחנות שסמוכים לבריכה) - כנראה שאז התקררתי. ב'אחוזה' בשעות בין הערביים יש בריזה רצינית, ואני לא הייתי ממש לבושה בהתאם.
בששי היינו מוזמנים אל בתי לארוחת ערב (שאת רובה T בישל, ולקחנו איתנו לשם), והחזרנו משם את הגדולים לכאן כי הם רצו לישון אצלנו (לפצות על ששי שעבר בו לא הרגשתי טוב).
זה היה כיף גדול.
ובשבת בבוקר שוב זכינו ליהנות גם מנוקת, כשבתי באה לאסוף אותם הביתה.
ואז במוצאי שבת התחיל הגרון. אוף אוף ואוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה