יום רביעי, 18 בספטמבר 2019

וכבר עובר לו עוד שבוע

יום הבחירות עבר אצלנו די בשקט.
הצבענו (והיה תור בקלפי, מה ששימח אותי מאד) ומשם נסענו להתעמל בחדר כושר ולטבול מעט בבריכה.
אני עושה מה שאני יכולה כדי להקל על כתפיי, בינתיים ללא שינוי במצב.

בצהריים, עת נערכתי לסייסטה, הוזעק T על ידי לקוח לעזרה - מסעדה חדשה, השף החליט שהוא לוקח חופש ביום הבחירות, הגיעו יותר סועדים מאשר בסופ"ש.....הם לא באמת נערכו לזה, והם קרסו.
הוא נסע לעזור אבל חזר די מהר, כאשר התברר, שלא רק שהשף איננו, הוא גם לא לבצע מספיק הכנות מראש כדי שהטבחים המחליפים יצליחו להסתדר בעצמם, ואפילו לא הזמין מספיק מוצרי גלם כדי ש-T יוכל לעזור להם לספק את הביקוש בזמן אמת. לאחר התייעצות עם T הם סגרו את המסעדה, והמשיכו קצת הכנות (עם מה שהיה להם במלאי) להיום.

עכשיו T ו'שותפנו' שם מדריכים אותם (גם את השף, גם את מנהל המסעדה וגם את המלצרים והברמן) כיצד להתנהל נכון.
בהערת אגב: כבר שלושה שבועות T רודף אחר מנהל המסעדה לערוך להם את ההדרכה הזאת, וכל הזמן נדחה. מקרה מובהק של פרה שרוצה להיניק יותר ממה שהעגל רוצה לינוק. אולי סוף סוף הם הבינו שהם זקוקים לזה. נואשות. 

בערב כששוחחתי עם בתי, התברר שהיא הגיעה לקלפי מאוחר, בנפרד מבעלה שהלך מוקדם יותר עם הילדים, והיה מסומן כאילו היא כבר הצביעה.
בין אם זו טעות, הסבירו לה שם, ובין אם גנבו את זהותה, לא ניתן עכשיו לתת לה להצביע.
היא צריכה ללכת להתלונן במשטרה, נאמר לה על ידי השוטר ופקח ולא יודעת מי עוד שנכחו שם בקלפי.
הילדה התעקשה  (בדרכה העדינה והשקטה) על זכותה להצביע, ובסוף סוכם שהיא תכניס פתק למעטפה ותשאיר אותה חתומה אצלם, וכאשר יספרו את הפתקים, אם יתברר שחסר קול אחד (כלומר - שזו אכן היתה טעות ברישום) יכללו את המעטפה שלה בספירת הקולות.
הם גם לקחו את מספר הטלפון שלה כדי ליידע אותה מה היה.
אז כן, שמה סומן בטעות ברשימות (כנראה אוטומטית, כשבעלה הגיע להצביע, סימנו גם אותה), והפתק שלה נכלל בספירת הקולות.
ניצחון לדמוקרטיה.

בינתיים אני ממתינה בשקט לראות מה יהיה, ומקשיבה כמה שפחות לרעש שבטלוויזיה וברדיו.
בינתיים מצאנו טיסה זולה ונוחה לנאפולי, יום לפני ערב ראש השנה, כך שבסוף בשבוע של ראש השנה נטייל בדרום איטליה - אזור שכבר כמה שנים אני רוצה לטייל בו, ואיכשהו זה עדיין לא יצא.
מקווה שמזג האוויר יהיה טוב (כלומר, שלא יירד גשם).

בעקבות מה שהיה בשבוע שעבר, החלטתי להתקשר אל בתי בתחילת השבוע ולשאול מתי היא זקוקה לי, ולקבוע מראש. בלי בלת"מים. אז קבענו למחר, יום חמישי - גם אהיה איתה, עם הנכדים ועם 'נוקת' בשעות אחר הצהריים, וגם אקח את נשמותק לשיעור פסנתר, בזמן שחתני יקלח וירדים את 'נוקת' ובתי תלך לשיעור יוגה.

ופוף - עבר לו עוד שבוע. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה