ושוב מקבלים את הדף הזה כשמנסים להיכנס לאתר ישראבלוג:
ותודה לטליק שהפנה את תשומת לבנו.
אני מניחה שמדובר בנפילת שרת או תקלת תקשורת - ולא סגירה סופית של האתר - אבל אין לי מושג מדוע אני מניחה כך.
אני רק יודעת שזה קורה שוב ושוב ואין לי מושג מדוע ואם יגיע היום שבו הוא ייפול ולא יעלה שוב.
אני לא כותבת שם כבר שנתיים, לדעתי, אבל כן קוראת עדיין אצל בלוגרים אהובים - ומנצלת הזדמנות לקרוא להם עכשיו שוב להעז ולפתוח בלוג בפלטפורמה אחרת ולהמשיך לכתוב.
ולא שבפלטפורמות אחרות אין תקלות, אבל לפחות נראה שיש להן אבא ואמא ועתיד....
ומי שיזדקק לעזרה טכנית אשמח לעזור ואני לא היחידה.
זהו לגבי זה.
מעבר לכך בימים אלה אני סוג של אלמנת קש,. T בעלי היקר נסע לו לאיי המלדיבים לשבוע של צלילות. שבוע שלם על ספינת מחקר עם מדענים ששמו פעמיהם לאזור שוניות שלא ביקרו בהן חמש שנים, ואין לאף אחד מושג מה ימצאו שם. בנוסף למדענים הצטרפו גם כמה תיירים, ביניהם ששה מישראל - כולל T וחבר שלנו ואשתו ואחד מבניהם - ונראה לי שזו תהיה חוויה בלתי נשכחת עבורם.
כבר הספקתי לקבל ממנו כמה תמונות........
כיון שלא רק שאיני צוללת אלא איני מסתדרת מי יודע מה גם עם שייט בכלל (לא שלא עשיתי זאת, בגלפגוס וגם בים התיכון, אבל אני סובלת ממחלת ים ובאמת אין לי מה לחפש בסוג כזה של חופשה) שלחתי את T שייהנה בלעדיי, ובינתיים דווקא נחמד לי לבד בבית.
אתמול אספתי כרגיל את הנכדים מבית הספר - וזכיתי להסברים מעמיקים מחכמוד לגבי היטלר והשואה (לשמחתי הוא לא לגמרי מבין מה היה שם, וזה לגמרי בסדר - יש זמן עד שיתוודע לזוועות לאשורן), ומשום מה מחכמוד שמעתי על ההתנקשות ביצחק רבין - אין לי מושג באיזו מסגרת סיפרה להם המורה על יגאל עמיר ועל הרצח עצמו, בפרטי פרטים.
חכמוד היה די מצוברח - לא לגמרי היה ברור אם קרה משהו בבית הספר או שאינו מרגיש כל כך טוב - אבל הצלחתי מהר מאד לשמח אותו עם הרבה תשומת לב ופינוקים קטנים, והשניים לגמרי כיסחו אותי במשחק קלפי רביעיות, וגם נשארתי לאכול איתם ארוחת ערב (כי חתני התעקש ש"אין לי אל מי למהר הביתה").
וגם היום אני מוזמנת לארוחת ערב אצלם, וגם הורי מוזמנים.
אמא שלי מחתה ("מה פתאום? רציתי להזמין אותך לארוחת ערב אצלנו!") אבל לא הואילו מחאותיה. אאסוף אותם לפנות ערב ונסע.
מה שכן, הבהרתי לכולם שטוב לי ונחמד לי לבד, וגם אם אשמח להיפגש ולבלות עם ילדיי ונכדיי והורי....טוב לי גם להיות עם עצמי, ויש לי גם חברות ששמחות שיש לי יותר זמן פנוי השבוע, ובבקשה להבין זאת.
בינתיים אתמול הספקתי לראות את הפרק עוצר הנשימה של "משחקי הכס", להתקדם גם ב"הגשר" עונה שלישית (מעולה) ו"להרוג את איב" עונה שנייה (דבילי אבל נחמד) וגם בספרה של מירה מגן "אחותו של הנגר" שהמליצה לי עדה. בינתיים ממש נהנית.
את "האחרות" (שהרה בלאו) לא ממש אהבתי. קראתי בנשימה עצורה עד הסוף, בעיקר מסקרנות, אבל הכתיבה לא הלהיבה אותי וגם העלילה לא באמת.
הבוקר הסתערתי על מטלות בבית (בישולים לעצמי, כביסות וגיהוצים) וגם כמה סידורים.
נכון שבששי בבוקר עמוס בכל מקום וקשה למצוא חניה, אבל אני מוצאת שיש איזה קסם באווירת ההמונים הזאת, בדוכנים שצצים מחוץ לקניון ובתוכו.....היה לי נחמד דווקא.
ואל השנ"צ שלי הצטרפו שני החתולים, שדווקא נראו מרוצים מזה שיש הרבה יותר מקום על המיטה........
אני מניחה שמדובר בנפילת שרת או תקלת תקשורת - ולא סגירה סופית של האתר - אבל אין לי מושג מדוע אני מניחה כך.
אני רק יודעת שזה קורה שוב ושוב ואין לי מושג מדוע ואם יגיע היום שבו הוא ייפול ולא יעלה שוב.
אני לא כותבת שם כבר שנתיים, לדעתי, אבל כן קוראת עדיין אצל בלוגרים אהובים - ומנצלת הזדמנות לקרוא להם עכשיו שוב להעז ולפתוח בלוג בפלטפורמה אחרת ולהמשיך לכתוב.
ולא שבפלטפורמות אחרות אין תקלות, אבל לפחות נראה שיש להן אבא ואמא ועתיד....
ומי שיזדקק לעזרה טכנית אשמח לעזור ואני לא היחידה.
זהו לגבי זה.
מעבר לכך בימים אלה אני סוג של אלמנת קש,. T בעלי היקר נסע לו לאיי המלדיבים לשבוע של צלילות. שבוע שלם על ספינת מחקר עם מדענים ששמו פעמיהם לאזור שוניות שלא ביקרו בהן חמש שנים, ואין לאף אחד מושג מה ימצאו שם. בנוסף למדענים הצטרפו גם כמה תיירים, ביניהם ששה מישראל - כולל T וחבר שלנו ואשתו ואחד מבניהם - ונראה לי שזו תהיה חוויה בלתי נשכחת עבורם.
כבר הספקתי לקבל ממנו כמה תמונות........
אתמול אספתי כרגיל את הנכדים מבית הספר - וזכיתי להסברים מעמיקים מחכמוד לגבי היטלר והשואה (לשמחתי הוא לא לגמרי מבין מה היה שם, וזה לגמרי בסדר - יש זמן עד שיתוודע לזוועות לאשורן), ומשום מה מחכמוד שמעתי על ההתנקשות ביצחק רבין - אין לי מושג באיזו מסגרת סיפרה להם המורה על יגאל עמיר ועל הרצח עצמו, בפרטי פרטים.
חכמוד היה די מצוברח - לא לגמרי היה ברור אם קרה משהו בבית הספר או שאינו מרגיש כל כך טוב - אבל הצלחתי מהר מאד לשמח אותו עם הרבה תשומת לב ופינוקים קטנים, והשניים לגמרי כיסחו אותי במשחק קלפי רביעיות, וגם נשארתי לאכול איתם ארוחת ערב (כי חתני התעקש ש"אין לי אל מי למהר הביתה").
וגם היום אני מוזמנת לארוחת ערב אצלם, וגם הורי מוזמנים.
אמא שלי מחתה ("מה פתאום? רציתי להזמין אותך לארוחת ערב אצלנו!") אבל לא הואילו מחאותיה. אאסוף אותם לפנות ערב ונסע.
מה שכן, הבהרתי לכולם שטוב לי ונחמד לי לבד, וגם אם אשמח להיפגש ולבלות עם ילדיי ונכדיי והורי....טוב לי גם להיות עם עצמי, ויש לי גם חברות ששמחות שיש לי יותר זמן פנוי השבוע, ובבקשה להבין זאת.
בינתיים אתמול הספקתי לראות את הפרק עוצר הנשימה של "משחקי הכס", להתקדם גם ב"הגשר" עונה שלישית (מעולה) ו"להרוג את איב" עונה שנייה (דבילי אבל נחמד) וגם בספרה של מירה מגן "אחותו של הנגר" שהמליצה לי עדה. בינתיים ממש נהנית.
את "האחרות" (שהרה בלאו) לא ממש אהבתי. קראתי בנשימה עצורה עד הסוף, בעיקר מסקרנות, אבל הכתיבה לא הלהיבה אותי וגם העלילה לא באמת.
הבוקר הסתערתי על מטלות בבית (בישולים לעצמי, כביסות וגיהוצים) וגם כמה סידורים.
נכון שבששי בבוקר עמוס בכל מקום וקשה למצוא חניה, אבל אני מוצאת שיש איזה קסם באווירת ההמונים הזאת, בדוכנים שצצים מחוץ לקניון ובתוכו.....היה לי נחמד דווקא.
ואל השנ"צ שלי הצטרפו שני החתולים, שדווקא נראו מרוצים מזה שיש הרבה יותר מקום על המיטה........
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה