יום שבת, 8 בדצמבר 2018

לילה לא שקט

לאור מצבי המשתפר ומשום שחנוכה, החלטנו לערוך ארוחת ערב עם הדלקת נרות אתמול בערב, והזמנו את כל המשפחה, כולל משפחתו של אחי.
ידעתי ש-T התכונן להעמיד סיר גדול של טשולנט אבל לא ידעתי שהוא מתכנן גם עוף בתנור עם תפוחי אדמה ובטטות, גם קציצות בקר עם מנגולד, וגם עוד כל מיני סלטים. בנוסף לקינוח הוא הכין "מרק פירות יער" קר, אותו הגיש עם קצפת.

עזרתי קצת בשטיפת הכלים, אבל חלק גם הוא רחץ בעצמו.
הורי הגיעו ממש מוקדם, כנראה במטרה לעזור עם ההכנות, אבל האמת היא, שעד שהם הגיעו כמעט הכל כבר היה מוכן, השולחן היה ערוך, החנוכייה עמדה עם שש הנרות פלוס השמש בהיכון להדלקה....והיה לנו הרבה פנאי לשבת ולפטפט עד שהגיעו כולם.

היתה ארוחה טעימה ומהנה, הדלקת הנרות היתה כיפית ממש, אף אחד לא מיהר ללכת הביתה, גיסתי עזרה לי עם שטיפת הכלים, היה ערב ממש ממש נהדר.

בסך הכל בקושי התאמצתי, אבל כן עשיתי טעות בעת שניקיתי את הכיריים, ונראה לי שאחרי כן סבלתי כאבים בלילה כתוצאה מכך.

בכל מקרה כולם הלכו, הנכדים נרדמו ממש מהר, וכשהתיישבנו לצפות באיזו סידרה בטלוויזיה, T מיד נרדם. אז עלינו לישון. ואז העירה אותי האזעקה של הבית.
T ישן חזק, הוא היה מאד עייף ולא הגיב כלל לאזעקה. גם לשנת הנכדים זה לא הפריע.
קמתי קצת אפופה, נטרלתי את האזעקה, והלכתי לבדוק מה קורה, מה הופעל, מה המצב.....

הלומת שינה, לא הבנתי בהתחלה שהצג של מצלמות האבטחה כבוי.
ניסיתי להפעיל את האזעקה מחדש אבל לא הצלחתי.
ואז הגיע טלפון מהמוקד שיש כמה וכמה אזורי אזעקה, ושזה נראה כמו בעיית חשמל.
רק אז, בהשאירי את המוקדנית על הקו ליתר ביטחון, התחלתי לבדוק מה באמת קורה, וראיתי שקפצו כמה פקקים בארון החשמל, שהאזעקה ומצלמות האבטחה מנותקות מהחשמל (יש סוללת גיבוי) ושכנראה חדרו מים לארון החשמל בקומה שלנו.

הודעתי למוקדנית שזה המצב, נתתי לה את הסיסמא (הנדרשת כדי שהיא תדע שבאמת הכל בסדר אצלנו ואין פריצה או איום), ואז לא הצלחתי לישון.
ללא אזעקה, בתקופה שרבות הפריצות באזורנו, קמתי ועשיתי סיבוב בבית לוודא שהכל סגור ונעול.
ליתר ביטחון נעלתי את דלת חדר השינה. בכל זאת הנכדים איתנו.

ועדיין לא הצלחתי להירדם.
כל הזמן הזה שאני מסתובבת בחדר, בודקת את ארון החשמל, יורדת למטה ועולה, מדבר עם המוקד - אף אחד משלושת הבחורים שישנו איתי בחדר לא התעוררו.

לשווא חיפשתי תנוחה נוחה, הזרוע כאבה, הדופק הואץ.....
בסוף נכנעתי ולקחתי רוקסט אחד, להרגיע את הכאב וגם במחשבה שזה יעזור לי להרדם.
עוד לפני שנרדמתי התעורר חכמוד שהיה צריך לשירותים, ובגלל הפסקת החשמל חשש ללכת לבד.

לקחתי אותו, ואז הוא אמר שהוא מפחד כי "הוא לא רואה כלום" - ושאל אם יכול להיכנס איתנו למיטה.
הסכמתי כמובן והוא נרדם מיד, ואני נמנמתי לסירוגין עד שבשלב כלשהו הייתי צריכה גם אני לשירותים.
היה קשה לצאת מן המיטה כי הייתי באמצע, בין T לחכמוד.....
איכשהו תמרנתי לי אבל כשחזרתי מהשירותים לא היה שום סיכוי שאתברג לי חזרה במקום שלי, ולא רציתי להעיר את חכמוד כדי להזיז אותו לאמצע........
הלכתי לישון במיטה שלו.
ולא מצאתי תנוחה.
התהפכתי והתהפכתי....

מתי שהוא התעורר נשמותק וקרא לי לחיבוק.
חזרתי למיטה של חכמוד.......

ואז T וחכמוד התעוררו ומצאו את עצמם ביחד במיטה וצחקו והתחבקו ונשמותק הצטרף אליהם, אז כבר קמתי ובאתי גם אני וסיפרתי לכולם את קורות הלילה הזה.

T אמר שלא חדרו הרבה מים לארון החשמל, והוא הצליח להחזיר את החשמל ברובו, אבל אני רואה שהאזעקה עדיין לא תקינה. נטפל בזה כבר מחר.

העברנו את הבוקר בנעימים כרגיל עם הנכדים, עם השוקו והקרפים עם נוטלה ועוד תעלומה בספר הבלשים של מיכאל אבס....שחכמוד פתר ממש בקלות.

T החזיר אותם הביתה ונסע משם לקאנטרי, ואני נשארתי בבית......צופה בגשם שלא מפסיק לרדת...........

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה