יום ראשון, 28 באוקטובר 2018

too old for rock & roll?

באופן לגמרי מקרי ויוצא דופן נסענו בפעם השנייה תוך שבוע לתל אביב.
הפעם היה זה להופעה של Jethro Tull בהיכל התרבות.

אהבנו מאד את המוסיקה שלהם בשנות השבעים, הם היו שונים מלהקות אחרות בסגנון ובעומק המוזיקלי, ואפילו הלכנו להופעה שהם נתנו באמצע שנות השמונים בפארק הירקון, כשהיינו הורים צעירים לשני פעוטות (אין לי מושג עם מי השארנו אז את הילדים.........).

היום אנחנו כבר לא אוהבים/מסוגלים ללכת להופעות בפארק הירקון, זה פשוט לא נוח.

וגם בהופעות שהיינו לאחרונה בקיסריה, שוני וראשון - מעבר לחוסר הנוחות הפיסית, הסאונד פשוט לא היה מספיק טוב.
אז הפעם, כשהבנו שההופעה תתקיים בהיכל התרבות, מיד רכשנו כרטיסים.

חשבנו שאנחנו אחראיים מאד כשהחלטנו לצאת מהבית בשבע וחצי (ההופעה התחילה בתשע).
אז חשבנו.
תוך חצי שעה הגענו לתל אביב, ואז נעצרנו בגלל הפגנה. מתנצלת מראש שההפניה היא לדף פייסבוק, פשוט כל מה שמצאתי ברשת אודות ההפגנה הזאת היה בפייסבוק - או של קבוצת "הפגנות ארציות נגד השחיתות השלטונית" (זה הקישור שהבאתי) או של תמר זנדברג או סרטון של "הצל"..... אף אתר אחר לא סיקר אותה.....

כל התנועה נעצרה כשהמפגינים (שכנראה התחילו את ההפגנה בכיכר הבימה) עברו בתהלוכה שקטה בליווי המשטרה, ניידות חסמו את דרכנו עד שכולם סיימו לעבור, זה לקח כמה דקות ארוכות אבל המתנו בסבלנות (בניגוד לנהגים רבים סביבנו שחשו צורך בלתי נשלט לצפור למרות שראו שמדובר בחסימה משטרתית - או דווקא משום כך).

כל השלטים הורו שחניון התרבות מלא עד אפס מקום אז נסענו לחניון TLV, שם היה מקום בשפע, והלכנו ברגל הליכה נמרצת אך לא לחוצה מדי עד כיכר הבימה, ושם נעמדנו באחד מארבעת התורים הארוכים (אך זורמים) שהובילו אותנו בסופו של דבר אל תוך ההיכל.
כל כך אין מה להשוות בין הופעה בהיכל התרבות להופעות בפארקים...מצטערת - הזדקנתי. זה כל כך הרבה יותר נוח.
השירותים נורמלים.
המושבים נוחים.
הסאונד משובח.
הטמפרטורה מדוייקת.

וההופעה...........אח.......ההופעה.

הלהקה חגגה 50 שנה להיווסדה (הם נותרו פעילים ברצף כמעט כל השנים), ובין קטעי המוסיקה והשירה הובאו גם קטעי וידאו של נגנים לשעבר שאיחלו מזל טוב לחגיגות החמישים והציגו את השיר הבא. זה היה עשוי מקסים.
קולו של איאן אנדרסון אמנם התבגר יחד איתו ולעיתים היה לו קשה להגיע לתווים הגבוהים, אבל הוא צלח זאת בכבוד וממילא תמיד היה לו קול לא קונבנציונלי ומיוחד, וממילא חלק נכבד מהשירים מתבסס בעיקר על נגינה.
והנגינה שלו, והפיזוזים שלו תוך כדי על הבמה - למרות 71 שנותיו - עוצרי נשימה.

יש ללהקה הזאת עומק מוזיקלי (ורקע קלאסי ברור) שבאמת מעמיד אותה מעל ללהקות רבות שהכרנו ואהבנו לאורך השנים.
ומה שיפה, הוא שאיאן אנדרסון מצליח לגייס ללהקתו נגנים צעירים מעולים שמשמרים ואף משדרגים את רמת הנגינה של הלהקה כולה.

נהנינו מאד. מאד!

וגם זכיתי לסוג של "תיקון" תל אביבי, כשהלכנו ברחובות הערב הנעים, באוויר צח יחסית (עדיין עישנו בכל מקום, אבל פשוט היו פחות אנשים....) מכיכר התרבות בחזרה לחניה........

הנה כמה טעימות - כאשר חלילו של איאן אנדרסון מבצע גרסא של באך (שהוא המלחין האהוב עלי בעולם).....




AQUALUNG.....אולי השיר הכי טוב והכי מפורסם של הלהקה


והשיר שמתוכו לקחתי את נושא הפוסט............
"זקן מדי לרוק אנד רול אבל צעיר מכדי למות"..........


מבחינתי איאן לא זקן מדי לרוק אנד רול....וגם אנחנו לא 😇

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה