בחמישי אספתי את הנכדים. באמת חכמוד לא רצה להשתתף בשיעור האחרון של חוג הכדורגל, והלכנו ישר הביתה.
היה חום אימים ודאגתי שהם ישתו הרבה מאד מים.
בדרך מהחניה הביתה נשמותק עצר ליד אחת המכוניות החונות ושאל איזה אוטו זה.
"לא הסמל, השם של האוטו" הוא הקפיד לשאול, והבנתי שהוא לא שואל לשם החברה אלא לשם הדגם.
אמרתי שזה CIVIC, של הונדה. תשובתי לא סיפקה אותו, והוא נשאר לעמוד ליד הרכב.
"זה אוטו מיוחד?" הוא שאל.
"למה אתה מתכוון 'אוטו מיוחד', נשמותק?" שאלתי.
הוא חשב רגע ואז ענה "למשל מאזרטי או למבורגיני...." וחייכתי לעצמי. מאיפה הוא בכלל יודע על מכוניות כאלה?
חשבתי שאולי צפה עם חתני באיזו תכנית בטלוויזיה, אבל כששאלתי אחר כך נאמר לי שכנראה זה דיבור בין הילדים בגן.
עניתי שלא, ושאין מכוניות "מיוחדות" כרגע בחניה של הבניין שלהם. ואגב כך הוספתי שגם לא הגיוני שיהיו.
עלינו אליהם לדירה, והיה כל כך חם שהדלקתי את המזגן. אצלם בדרך כלל אין צורך, גם בימים חמים. הכיוונים של הדירה בתוספת הגובה (קומה חמישית) מספקים בריזה נהדרת וטמפרטורות מתונות רוב השנה. אבל באותו היום החום היה ממש בלתי נסבל.
חכמוד מיד הדליק טלוויזיה והבנתי שאין סיכוי לגרום להם לשחק במשהו או לספר סיפורים, אז הצעתי שלפחות נצפה בסרט טוב ולא בכל ה"זבל" הזה של ערוץ " ניקולודיאון"....
"זבל?" חכמוד התפלא, אבל לא התווכח.
הוא מצא סרט בשם "אי הדינוזאורים", אותו טען שכבר ראה המון פעמים וזה סרט טוב.
"הוא באנגלית אז תקריאי לנו את הכתוביות, בסדר סבתא?" הוא שאל, ואני הסכמתי.
אחרי כמה דקות נשמותק אמר לי "סבתא, תקראי בלב, אנחנו נסתדר לבד".....והתאפקתי לא לצחוק בקול רם.
האמת ששניהם יודעים כבר לקרוא - חכמוד סיים בהצלחה יתרה את כיתה א', וגם כותב כבר בכתב יד ("אפילו אותיות סופיות, אפילו פ' סופית ו-צ' סופית"), ונשמותק......הוא נשמותק. לא יודעת מה יעשה בכיתה א בשנה הבאה....יודע לקרוא, יודע חשבון.......
חתני הגיע ונסעתי הביתה, והתברר לי אחר כך שנשמותק התלונן שהוא לא היה איתי מספיק זמן.
בתכל'ס הוא צודק: לשבת יחד ולראות סרט זה לא נחשב "להיות ביחד".
בששי בישלנו והם באו לארוחת ערב, וכיון שהמזרונים שלהם חזרו מהרפד, הנכדים גם נשארו לישון.
היה כיף ממש איתם, ובשבת בבוקר נסענו יחד לקאנטרי.
בהתחלה T הלך איתם לבריכה (הם כבר צוללים ושוחים מצוין) ואני הלכתי לחדר כושר, ואז התחלפנו.
לקראת אחת עשרה הגיעה גם בתי, וחצי שעה מאוחר יותר הגיע חתני (בריצה מהבית בהרצליה, לאזור התעשייה של רעננה)....
בצהריים אכלנו יחד ב-BBB.....וכך נפרדנו אחרי הרבה זמן איכות ביחד. כנראה שהשלמתי את מה שהיה חסר לנשמותק כי הוא אפילו לא נפרד ממני בחיבוק, אלא נכנס מיד לאוטו שלהם. נראה לי שהיה גמור מעייפות.......
חכמוד, לעומת זאת, לא וויתר על החיבוק.
שארית השבת עברה בהרבה מנוחה וכמובן כדורגל, כאשר אני כבר באמצע של ספר נוסף: "עיר מקלט" של ליעד שהם.
עוד אחד מהספרים שישבו אצלי על מדף ה"טרם נקראו", עוד אחד בסידרה של "קנינו לקראת נסיעה לחו"ל ולא הספקנו לקרוא".
בינתיים מאד נהנית. אני לא מחפשת איזו יצירת מופת ספרותית, רק משהו חביב להעביר את הזמן בעת ש-T צופה במונדיאל.
הורי די מתוסכלים מהעובדה שטרם מכרו את הבית, למרות שיש להם שנה שלמה עד שיצטרכו את הכסף הזה לטובת הפיקדון בדיור המוגן.
לאמא שלי קשה עם הרעיון שהם יעזבו את הבית כשהוא עדיין לא מכור, והיא לוחצת למכור לאיזה סיטונאי נדל"ן (סיני, כנראה) שמציע מחיר יותר נמוך אבל כסף מזומן.
בינתיים סוכן אחד הציע להם לעשות שיפוץ קטן, לטענתו יש לו קונה עבורם אבל אין מצב שהוא יקנה את הבית כמות שהוא. עד עכשיו הורי התעקשו על מכירת הבית כמות שהוא....בית בן 31 עם מטבח מיושן ושטיחים מקיר אל קיר....שאמנם שמור יפה, אבל לא נגעו בו מאז שנכנסו לגור. עכשיו הם מתחילים לחשוב זה לא כל כך יקרה.
אנחנו לא מתערבים להם בעניין הזה, יש מעט מאד שאנחנו יכולים לעשות מכאן.
אבא שלי ממשיך עם ענייני הביטוח הרפואי, וכבר הצעתי לו לכתוב מייל ישירות למכבי ולכל מי שצריך, כדי לקבל מהם את המידע בעצמו. אני הגעתי למבוי סתום.
עוד מעט נפגשת עם 'מחברת' שהיתה עם בתה בלונדון בשבוע שעבר. הם נהנו מאד ואני ממש שמחה בשבילה. לקחה אתנחתא מהיום יום...........
בינתיים הבוקר היא נפגשת עם האקס כדי להפריד חשבונות בנק כך שלא בטוח שמצב רוחה יישאר כפי שהיה כשחזרה ארצה............ככה זה.
וגם אני התחלתי להיערך לטיסה שלנו בשבוע הבא.
אנחנו פוגשים את בני וכלתי בפריס, מבלים איתם שם שלושה ימים, נוסעים איתם ברכבת ללונדון, ומבלים איתם שם חמישה ימים, כולל מפגשים עם המשפחה שלנו שם ('לונדון' ואמה בת ה-92 ושאר המשפחה).
בינתיים הספקתי לעשות את ביטוח הנסיעות, את חבילות החו"ל בסלולרי ועוד כמה סידורים שכאלה.
זהו......הולכת להתלבש ולצאת לפגוש את 'מחברת'. המשך שבוע נעים.
היה חום אימים ודאגתי שהם ישתו הרבה מאד מים.
בדרך מהחניה הביתה נשמותק עצר ליד אחת המכוניות החונות ושאל איזה אוטו זה.
"לא הסמל, השם של האוטו" הוא הקפיד לשאול, והבנתי שהוא לא שואל לשם החברה אלא לשם הדגם.
אמרתי שזה CIVIC, של הונדה. תשובתי לא סיפקה אותו, והוא נשאר לעמוד ליד הרכב.
"זה אוטו מיוחד?" הוא שאל.
"למה אתה מתכוון 'אוטו מיוחד', נשמותק?" שאלתי.
הוא חשב רגע ואז ענה "למשל מאזרטי או למבורגיני...." וחייכתי לעצמי. מאיפה הוא בכלל יודע על מכוניות כאלה?
חשבתי שאולי צפה עם חתני באיזו תכנית בטלוויזיה, אבל כששאלתי אחר כך נאמר לי שכנראה זה דיבור בין הילדים בגן.
עניתי שלא, ושאין מכוניות "מיוחדות" כרגע בחניה של הבניין שלהם. ואגב כך הוספתי שגם לא הגיוני שיהיו.
עלינו אליהם לדירה, והיה כל כך חם שהדלקתי את המזגן. אצלם בדרך כלל אין צורך, גם בימים חמים. הכיוונים של הדירה בתוספת הגובה (קומה חמישית) מספקים בריזה נהדרת וטמפרטורות מתונות רוב השנה. אבל באותו היום החום היה ממש בלתי נסבל.
חכמוד מיד הדליק טלוויזיה והבנתי שאין סיכוי לגרום להם לשחק במשהו או לספר סיפורים, אז הצעתי שלפחות נצפה בסרט טוב ולא בכל ה"זבל" הזה של ערוץ " ניקולודיאון"....
"זבל?" חכמוד התפלא, אבל לא התווכח.
הוא מצא סרט בשם "אי הדינוזאורים", אותו טען שכבר ראה המון פעמים וזה סרט טוב.
"הוא באנגלית אז תקריאי לנו את הכתוביות, בסדר סבתא?" הוא שאל, ואני הסכמתי.
אחרי כמה דקות נשמותק אמר לי "סבתא, תקראי בלב, אנחנו נסתדר לבד".....והתאפקתי לא לצחוק בקול רם.
האמת ששניהם יודעים כבר לקרוא - חכמוד סיים בהצלחה יתרה את כיתה א', וגם כותב כבר בכתב יד ("אפילו אותיות סופיות, אפילו פ' סופית ו-צ' סופית"), ונשמותק......הוא נשמותק. לא יודעת מה יעשה בכיתה א בשנה הבאה....יודע לקרוא, יודע חשבון.......
חתני הגיע ונסעתי הביתה, והתברר לי אחר כך שנשמותק התלונן שהוא לא היה איתי מספיק זמן.
בתכל'ס הוא צודק: לשבת יחד ולראות סרט זה לא נחשב "להיות ביחד".
בששי בישלנו והם באו לארוחת ערב, וכיון שהמזרונים שלהם חזרו מהרפד, הנכדים גם נשארו לישון.
היה כיף ממש איתם, ובשבת בבוקר נסענו יחד לקאנטרי.
בהתחלה T הלך איתם לבריכה (הם כבר צוללים ושוחים מצוין) ואני הלכתי לחדר כושר, ואז התחלפנו.
לקראת אחת עשרה הגיעה גם בתי, וחצי שעה מאוחר יותר הגיע חתני (בריצה מהבית בהרצליה, לאזור התעשייה של רעננה)....
בצהריים אכלנו יחד ב-BBB.....וכך נפרדנו אחרי הרבה זמן איכות ביחד. כנראה שהשלמתי את מה שהיה חסר לנשמותק כי הוא אפילו לא נפרד ממני בחיבוק, אלא נכנס מיד לאוטו שלהם. נראה לי שהיה גמור מעייפות.......
חכמוד, לעומת זאת, לא וויתר על החיבוק.
שארית השבת עברה בהרבה מנוחה וכמובן כדורגל, כאשר אני כבר באמצע של ספר נוסף: "עיר מקלט" של ליעד שהם.
עוד אחד מהספרים שישבו אצלי על מדף ה"טרם נקראו", עוד אחד בסידרה של "קנינו לקראת נסיעה לחו"ל ולא הספקנו לקרוא".
בינתיים מאד נהנית. אני לא מחפשת איזו יצירת מופת ספרותית, רק משהו חביב להעביר את הזמן בעת ש-T צופה במונדיאל.
הורי די מתוסכלים מהעובדה שטרם מכרו את הבית, למרות שיש להם שנה שלמה עד שיצטרכו את הכסף הזה לטובת הפיקדון בדיור המוגן.
לאמא שלי קשה עם הרעיון שהם יעזבו את הבית כשהוא עדיין לא מכור, והיא לוחצת למכור לאיזה סיטונאי נדל"ן (סיני, כנראה) שמציע מחיר יותר נמוך אבל כסף מזומן.
בינתיים סוכן אחד הציע להם לעשות שיפוץ קטן, לטענתו יש לו קונה עבורם אבל אין מצב שהוא יקנה את הבית כמות שהוא. עד עכשיו הורי התעקשו על מכירת הבית כמות שהוא....בית בן 31 עם מטבח מיושן ושטיחים מקיר אל קיר....שאמנם שמור יפה, אבל לא נגעו בו מאז שנכנסו לגור. עכשיו הם מתחילים לחשוב זה לא כל כך יקרה.
אנחנו לא מתערבים להם בעניין הזה, יש מעט מאד שאנחנו יכולים לעשות מכאן.
אבא שלי ממשיך עם ענייני הביטוח הרפואי, וכבר הצעתי לו לכתוב מייל ישירות למכבי ולכל מי שצריך, כדי לקבל מהם את המידע בעצמו. אני הגעתי למבוי סתום.
עוד מעט נפגשת עם 'מחברת' שהיתה עם בתה בלונדון בשבוע שעבר. הם נהנו מאד ואני ממש שמחה בשבילה. לקחה אתנחתא מהיום יום...........
בינתיים הבוקר היא נפגשת עם האקס כדי להפריד חשבונות בנק כך שלא בטוח שמצב רוחה יישאר כפי שהיה כשחזרה ארצה............ככה זה.
וגם אני התחלתי להיערך לטיסה שלנו בשבוע הבא.
אנחנו פוגשים את בני וכלתי בפריס, מבלים איתם שם שלושה ימים, נוסעים איתם ברכבת ללונדון, ומבלים איתם שם חמישה ימים, כולל מפגשים עם המשפחה שלנו שם ('לונדון' ואמה בת ה-92 ושאר המשפחה).
בינתיים הספקתי לעשות את ביטוח הנסיעות, את חבילות החו"ל בסלולרי ועוד כמה סידורים שכאלה.
זהו......הולכת להתלבש ולצאת לפגוש את 'מחברת'. המשך שבוע נעים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה