כבר כתבתי כאן בעבר על שירים מסוימים שמעלים בי רגשות עוצמתיים.
גם התאמנתי עם המאמן שלי בעבר על כמה שירים שממש העלו לי תחושות קשות בגוף.
ויש שירים שמעלים בי עצבות תהומית. עצבות שלא שייכת לכאן ועכשיו.
לעיתים היא מתקשרת לתקופות עצובות או לתקופות של כמיהה או געגועים למשהו שטרם קרה.
וכיום משום מה זה גם מתפרש לי כעצבות עתידית, משהו שיקרה מתישהו ואני יודעת כבר היום כיצד ארגיש.
השירים של להקת Bread הם כאלה.
כמעט לא משמיעים אותם, אפילו לא כאשר משמיעים מוסיקה של התקופה (סוף שנות הששים? תחילת שנות השבעים?).
אהבתי אותם אז, כילדה מתבגרת שרק סיימה את העשור הראשון של חייה, וחשתי בכמיהה הזאת למשהו שעוד היה רחוק מלהתממש.....
ואני אוהבת אותם היום - נזכרת בילדה ההיא שהייתי, אבל משום מה גם מכירה בקשישה שאהיה, שתקשיב למוסיקה הזאת ותרגיש את הגעגוע למשהו שכבר לא יהיה.........
מוזר.
עוד כמה פנינים שלהם....למי שאהב.....
גם התאמנתי עם המאמן שלי בעבר על כמה שירים שממש העלו לי תחושות קשות בגוף.
ויש שירים שמעלים בי עצבות תהומית. עצבות שלא שייכת לכאן ועכשיו.
לעיתים היא מתקשרת לתקופות עצובות או לתקופות של כמיהה או געגועים למשהו שטרם קרה.
וכיום משום מה זה גם מתפרש לי כעצבות עתידית, משהו שיקרה מתישהו ואני יודעת כבר היום כיצד ארגיש.
השירים של להקת Bread הם כאלה.
כמעט לא משמיעים אותם, אפילו לא כאשר משמיעים מוסיקה של התקופה (סוף שנות הששים? תחילת שנות השבעים?).
אהבתי אותם אז, כילדה מתבגרת שרק סיימה את העשור הראשון של חייה, וחשתי בכמיהה הזאת למשהו שעוד היה רחוק מלהתממש.....
ואני אוהבת אותם היום - נזכרת בילדה ההיא שהייתי, אבל משום מה גם מכירה בקשישה שאהיה, שתקשיב למוסיקה הזאת ותרגיש את הגעגוע למשהו שכבר לא יהיה.........
מוזר.
עוד כמה פנינים שלהם....למי שאהב.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה