יום שישי, 14 ביולי 2017

חופשה בשווייץ - VALS והמפגש עם בני

למחרת על הבוקר יצאנו לכיוון VALS לפגישה המיוחלת עם הבן.
לא חושבת שצריכה להסביר איך זה לחיות רחוק מהילד שלך.
נכון שיש WHATSAPP ויש SKYPE והמרחקים התקצרו והיכולות גדלו ואנחנו מצליחים לראות אותו לפחות פעמיים בשנה.....ועדיין אין את זה בשוטף, ביום יום - כמו שיש לנו עם בתי - וזה חסר.
אז התרגשנו מאד לקראת בילוי שבוע שלם יחד, ומרגע שנפגשנו - בין השיחות והבילויים, הטיולים והארוחות, אנחנו מנצלים כל הזדמנות להתחבק.

 VALS היא עיירה קטנטונת בקנטון Graubünden השוכנת בעמק (גבוה) מוקף הרים (גבוהים עוד יותר) ומפלים,

באמצע העיירה זורם נהר מרהיב,


בגינות הבתים מגדלים מגדלים ירקות ופרחים.....בובה של מקום.

בכל האזור הזה נחצבת אבן מקומית מהממת, בה משתמשים כאן עבור כל דבר - ריצוף, רעפים, עיצוב....


נראה שכל תושביה של VALS קשורים איכשהו לכריית האבן הזו, או למפעל המים המינרלים VALSER
או למלון VALS 7132 בו יש SPA מרהיב של מים תרמאליים VALS THERME .
המלון הזה הוא בעצם הסיבה שאנחנו כאן.


אל המלון הזה הוזמן בני לנגן עם אחד מההרכבים שאליו הוא שייך. הם היו כאן כבר בחורף, ניגנו כאן ערב ערב בתקופה שבין חג המולד לסילבסטר, וזה היה כל כך מוצלח שכעת הזמינו אותם שוב -  לשלושה שבועות.
כל יום בין שש וחצי בערב לשבע וחצי ואז שוב בין תשע וחצי ועד חצות, הם מנגנים קטעי ג'אז (מקוריים וגם סטנדרטים) ליד הבר לאורחי המלון.
יש להם מגורים במלון וכן ארוחות בוקר וערב, וזכות להשתמש באופן חופשי בספא. ומשלמים להם יפה. ובמהלך היום הם חופשיים, ובני יכול להיות איתנו.
ברוב הערבים אנחנו גם יושבים קצת בבר של המלון כדי להקשיב לנגינה שלהם (וכמובן מתפוצצים מנחת כשמוחאים להם כפיים). 

ההרכב הספיק לארגן לעצמו הופעות על הדרך גם בלונדון וגם בפריז, ואז הם הגיעו הנה - ואנחנו החלטנו לנצל הזדמנות שהבן נמצא באירופה (ולא בארה"ב הרחוקה), לבוא להיות איתו שבוע ואז לטייל עוד קצת באירופה לפני שחוזרים הביתה.

לגמרי במקרה ובלי כל תיאום מראש, נמצאת כאן השבוע גם כלתי, שהיתה בביקור אצל אחותה (שגרה במינכן) ואחייניתה (שנולדה לפני שלושה חודשים). והשמחה רבה.
כהרגלנו שכרנו לנו דירה דרך AIRBNB בתוך העיירה, מרחק עשר דקות הליכה מהמלון בו בני עובד.
לפעמים הם ישנים איתנו בדירה (יש להם חדר וגם מקלחת משלהם) ולפעמים במלון.

אז לפעמים אנחנו מטיילים כאן בסביבה. 
שלשום נסענו לכיוון העיר CHUR (מבטאים חוּר), שטוענים שהיא העיר העתיקה ביותר באירופה.

בדרך עצרנו ליד אגמון קטן בעיירה חמודה בשם LAAX. הקפנו את האגם ונהנינו ממשפחות הברווזים ומהצעירים שהשתכשכו להם במים.



המשכנו הלאה לאזור אגם CAUMASEE (בעצם אגם קָאוּמַה כי see  זה כבר "אגם"), חנינו, ועשינו טרק קטן עד לתחתית ההר אל האגם.
במהלך כל הדרך חשבתי לעצמי איך אעשה את הטיפוס הזה בחזרה, במיוחד כשראיתי שככל שיורדים המדרון נעשה תלול יותר, אבל כשהגנו למטה התברר שיש מעלית (בחינם!) שאפשר לעלות איתה כמעט את כל המדרון בחזרה למעלה. 

אתמול בילינו את כל הבוקר והצהריים בספא המים התרמאלים.


בספא יש הרבה בריכות עם המים התרמאליים האלה בגדלים שונים ובטמפרטורות שונות.
בפנים יש בריכה מרכזית בסביבות 33 מעלות.
בנוסף יש בריכה של 42 מעלות ולידה בריכה של 14 מעלות - וכאשר עוברים מזו לזו זה ממריץ את הדם משהו פחד.

יש גם סאונת אדים בדרגות חום שונות. עוברים מאחת לשנייה דרך וילון.....אני לא הצלחתי לשהות אפילו שנייה בסאונה החמה ביותר אבל ישבתי קצת בזו שבדיוק לפניה.

בנוסף יש גם בריכה חיצונית שמשקיפה על ההרים המרהיבים של VALS. בני וכלתי ניסו לתאר בפנינו את החווייה של השהייה בתוך המים החמים בחורף כאשר הכל מסביב מושלג.

כך רבצנו לנו כמה שעות, טובלים בבריכות השונות, שוכבים לנוח או לקרוא. אני עכשיו קוראת את "סוס אחד נכנס לבר" של דוד גרוסמן. אני ממש בהתחלה. המים החמימים האלה השרו על כולנו עייפות עמוקה.....

בערב בין ההופעה הראשונה של הבן לבין השניה, אנחנו פוגשים אותו לארוחה באחת המסעדות (אין הרבה) בסביבה. הערב דווקא עשינו קנייה גדולה בסופר ונבשל ונאכל בדירה.

הכל נשמע מושלם ואידיאלי, ובכל זאת היו כמה "זיופים" כדי שבכל זאת נרגיש "נורמלים". אבל זה כבר בפוסט הבא....

וגם כאן

אין תגובות: