יום ראשון, 12 בפברואר 2017

החופשה בויאטנם - השלמות מ-Hoi An

בפוסט הקודם - שיצא מאד ארוך - שכחתי לגמרי לכתוב שני דברים.
ראשית על המסעדות הנהדרות שאכלנו בהן.
מה שמצחיק הוא שגם במלון וגם תיירים שפגשנו עוד לפני שהגענו להוי אן המליצו לנו על מסעדה בשם morning glory בעיר העתיקה.
לא יודעת לומר אם זו מסעדה טובה או לא - לא יצא לנו לאכול בה.
אגב morning glory הוא שם נרדף ל"תרד מים" - ירק שמרבים לאכול בויאטנם, ומהווה מרכיב עיקרי במרק ה-Pho bo הנהדר שלהם.


כשסוף סוף (בערב האחרון) הגענו גם אליה, היה כזה תור....שויתרנו וחזרנו למסעדה בה אכלנו בערב הראשון.
גם היא היתה בעיר העתיקה, ובעוונותי איני זוכרת את שמה. זוכרת רק שהיא היתה על גדת הנהר בצדו הצפוני (בצד של העיר העתיקה, לא בצד של שוק הלילה).
במסעדה הזאת אכלנו את סלט המנגו הירוק הטעים ביותר בעולם (משמאל זה ללא חסילונים)

פשוט לא יכולנו להפסיק לאכול מהסלט הזה. המון מנגו ירוק (שזה זן של מנגו, זה לא מנגו בוסרי), המון נענע, בוטנים, ג'ינג'ר ...והתיבול....פשוט למות מתענוג!

באותה מסעדה היתה עוד מנה מנצחת בשם "הוורד הלבן" white rose

עשויה מעלי אורז עדינים, בוטנים וג'ינג'ר ותיבול מעולה!

אז שם אכלנו בערב הראשון והאחרון, ובערב השני הוביל אותנו ה trip advisor למסעדת
ho lo quan

הנהדרת, בעיר עצמה (לא העתיקה).
זוהי מסעדה משפחתית, פשוטה למראה שממוקמת בקומת הקרקע של בית המגורים.
הבת מנהלת ומגישה, והאם מבשלת מטעמים במטבח שמאחור.
האוכל והשירות היו מעולים, ו-T כמובן שביקש רשות להיכנס למטבח לראות את האם בפעולה.

הדבר השני ששכחתי לספר היה בעת העזיבה של המלון שלנו Hoi An Sincerity Hotel.
הסוכן שלנו הזמין לנו חדר במלון הזה בגלל מיקומו - בדיוק באמצע הדרך בין העיר העתיקה וכל האטרקציות של הוי אן לבין חוף הים.
בפועל זו היתה שטות מבחינת המיקום, כי המלון היה רחוק מהכל, והיינו צריכים מונית או אופניים (או הליכה די ממושכת ברגל) כדי להגיע לכל מקום. יש גם הסעה חינמית מהמלון כמה פעמים ביום אבל איכשהו זה אף פעם לא יצא בשעות שרצינו.....
בלי קשר למיקומו, המלון היה נהדר.
החדרים היו נוחים, הצוות היה ידידותי ויעיל, הספא היה נהדר - וכבר סיפרתי על המקצועיות של המטפלות - וגם ארוחת הבוקר היתה מצוינת.
כשהגיע הזמן לצאת והתבקשנו - כרגיל - למלא משוב, נתנו ציון "מצוין" בכל הקטגוריות, ורק היו לנו שתי הערות קטנות לתשומת לב ההנהלה:
הראשונה, קשורה באמת לספא. בדרך כלל במלונות עם ספא הטיפולים עולים כסף אבל השימוש בסאונה חופשי. כאן היינו צריכים לשלם על השימוש בסאונה, ועוד לחכות שיחממו אותה כי היא לא עבדה כל הזמן.
זה נראה לנו מוזר, ביחוד שבמחירון של הספא כל זה לא היה מוזכר כלל, וגם לא הופיע המחיר לשימוש בסאונה.
כתבתנו בהערתנו שזה נראה לנו מוזר, שאין לנו שום בעייה לשלם את הסכום הפעוט שגבו מאיתנו עבור הסאונה, אבל שבמלונות מעולים כמו שלהם נראה לנו מיותר לגבות על השימוש בסאונה.

ההערה השנייה היתה קשורה לצלחת פירות שהביאו לנו לחדר. הפירות היו על חשבון הבית, והמחווה עצמה שימחה אותנו מאד, אבל כל הפירות היו בוסר, ולא ניתן היה לאכול אותם.
בשוק היו פירות נהדרים, ונראה לנו חבל ומוזר שמביאים פירות בוסר לחדר.
בהערתנו כתבנו שעדיף לא לפנק כלל בצלחת פירות לחדר או לדאוג לכך שיהיו בשלים וראויים למאכל.

ואז כשישבנו וחיכינו לנהג שיסיע אותנו לשדה התעופה בדה נאנג, ניגשה אלינו מנהלת המלון, אישה צעירה ונעימה מאד, וביקשה לדבר איתנו אודות הערותינו.
מתברר שהם באמת קוראים את המשוב ומתייחסים אליו ברצינות. היא לקחה את שתי ההערות לתשומת ליבה, אמרה שלא סתם הם קראו למלון Sincerity (כנות) ושהם באמת רוצים שלאורחים תהיה חווייה הכי טובה. זה היה מוזר ומרגש בו זמנית...ובאמת הדגיש בפנינו שוב עד כמה התיירות כאן עוד בחיתוליה וכמה פוטנציאל קיים במקום הזה....

וגם כאן

אין תגובות: