יום ראשון, 17 ביולי 2016

כל כך חם ש...

בדקתי ברשת ויש המון בדיחות שמתחילות ב"כל כך חם ש..." אבל לא מצאתי אף אחת באמת באמת מוצלחת כדי לשים בכותרת.

אני משתדלת לא לתת לחום הנורא (ובאזור שלי זו בעיקר הלחות) לשתק אותי. מאד משתדלת.
בדרך כלל אפילו מצליחה.
אבל מספיקות כמה דקות "שם בחוץ" ואני כבר נוטפת. כן, תכונה מעצבנת שירשתי מאבא שלי. בעיקר ההזעה בראש. בפנים.
פיכסה.

קיבלתי בשעה טובה את היונדאי ואני מאד מרוצה ממנה

מכרנו את המזדה (מי אמר שיהיה לי קשה למכור אותה?).

בסך הכל היה שבוע ממש טוב. 
שוב הייתי לבד עם נשמותק בקפוארה כי חכמוד קבע ללכת לחבר, אז ישבתי שם בחוג במזגן ונהניתי לראות איך הוא השתפר והתפתח ביכולות שלו וכמה הוא נהנה בחוג. ("סבתא זה לא חוג, זה קפוארה!" הוא מתעקש איתי).
בכל פעם שבמהלך התרגילים יצא לו לעבור לידי קיבלתי חיוך. ובכל זאת כשהשיעור הסתיים הוא חיפש אותי בדלת, פשוט שכח שאני כבר יושבת בפנים. מסכן קטן, נראה לי קצת נבהל כשלא ראה אותי שם. 
היה לנו גם זמן לשחק קצת (יש להם משחק קופסא  חדש של "מפרץ ההרפתקאות" )

בכל מקרה רשמתי לפני לא ללכת לחדר כושר ביום שבו אחרי הצהריים אני מסתובבת עם הנכדים בחוץ. זה יותר מדי בשבילי (למדתי על בשרי ביום שני האחרון).

נפגשתי עם חברתי מ' פעמיים השבוע, בעלה בחו"ל כל הקיץ (מדריך קבוצות בחו"ל) והחלטתי להקדיש לה יותר תשומת לב מהרגיל. כשדיברנו מתי ניפגש שוב, והצעתי את היום, היא שאלה אם זה לא מוקדם לי מדי לראות אותה שוב אחרי שנפגשנו בחמישי. משהו נצבט לי בלב. היא באמת שואלת אותי את זה? כל כך כיף לי להיפגש איתה...כל כיף לי שחידשנו את הקשר. אמרתי לה את זה כבר כל כך הרבה פעמים....

סיימתי לשלם לעוזרת פיצויים (ודמי הבראה וחופשה לשנה הקודמת, וביטוח לאומי לרבעון האחרון). חלק מהפיצויים היא תקבל מחברת הביטוח (כי באיזשהו שלב התחלתי להפריש לה כל חודש לקרן פנסיה שכוללת גם קרן פיצויים) וחלק העברתי לה ישירות עבור השנים שלפני שהתחלתי את ההפרשה. שמחה שסיימתי עם זה. אני מאד מרוצה מהחדשה, וכבר רואים את השינוי בבית.

במנטורינג היה מפגש מטלטל - במיוחד עבור אחת המשתתפות, אבל בעצם לכולנו. זה הזכיר לנו שהמתאמנים שלנו לא מגיעים אלינו במקרה, ודברים שהם מביאים לחדר האימון מעוררים דברים גם אצלנו. וגם זה מאפשר לנו להתפתח, לעבוד על תחומים שלעיתים נמנענו מהם או לא היתה לנו אליהם גישה עד כה. זה מרתק ממש.
מיד אחרי המפגש הרמתי טלפון למתאמנת פוטנציאלית חדשה - מנהלת בית ספר יסודי מהסביבה שלי - שהביעה רצון להתאמן ואולי להציע גם לשאר הצוות שלה בבית הספר להתאמן - והיתה לנו שיחה ממש טובה. אני מקווה שזה ייצא לפועל.

בששי בתי לא באה עם המשפחה לארוחה, הם היו מוזמנים לחמותה, אז הזמנו את החברים שלנו א' ו-א' (וגם החיילת היתה) והיתה ארוחה ממש כיפית (וכמובן טעימה). 

בשבת האימון בחדר הכושר בקאנטרי היה ממש טוב, ואחרי כן ישבנו כרגיל בדשא על הגבעה למעלה (יש שם סוג של מיקרו אקלים, בקושי מרגישים את החום ואת הלחות) עם החבר'ה הרגילים מהקאנטרי (הפרלמנט....אני קוראת להם).
בכל פעם עולים שם נושאי שיחה שונים אבל קבועים. לפעמים זה פנסיה ומחלות, לפעמים זה ילדים ונכדים, לעיתים זה שיפוצים או תמ"א.... הפעם זה היה טיולים.
ואפרופו טיולים, אנחנו טסים עם א' ו-א' לרומניה בסוף ספטמבר. בורחים מארוחות ראש השנה....

בשבת אחרי הצהריים קיבלנו וואטסאפ מבתי אם אנחנו רוצים לפגוש אותם להמבורגר בערב. זה הפך להיות מעין מסורת אצלם, בעיקר לחתני ולחכמוד, לצאת לאכול המבורגר במוצאי שבת. לא תמיד נשמותק רוצה, ובמקרים כאלה הוא ובתי נשארים להתפנק להם יחד בבית. סוג אחר של זמן איכות. הפעם כולם רצו, והזמינו גם אותנו. 
במקום ללכת לאגאדיר, כרגיל, ניסינו לראשונה את יומנגס, בצומת רופין. חשבנו שניאלץ להמתין בחוץ הרבה זמן (אי אפשר להזמין שולחן מראש) אבל בשעות האלה לפנות ערב כנראה העומס היה בכל זאת פחות נוראי, ונכנסנו תוך 20 דקות (בתי וחתני ממילא אחרו, כרגיל, אז זה הסתדר מצוין).
היה ממש טעים ושונה. בפעם הבאה ננסה אולי את הסניף החדש שלהם בכפר סבא - חתני אמר שהוא נראה קצת יותר מסודר....

היום התחיל שבוע חדש. אמנם הוא מתחיל בסימן רופאים - אבל בקטע של ביקורת שוטפת. ל-T יש תור אצל הרופאה התעסוקתית לצורך הארכת האישור לאובדן כושר עבודה. עדיין לא הסתיים סיפור התביעה לאובדן כושר עבודה מול חברת הביטוח עוד מניתוח הכתף הראשון שלו ועכשיו גם השני. זה הגיע לעורכי דין, ונראה איך זה יתפתח וכיצד זה ייגמר בסוף. 

אני הולכת לכירורג לבדיקת שד - הממוגרפיה שעשיתי היא כבר בת שנה, ואני מקפידה גם על בדיקה קלינית פיסית באופן שוטף. אחרי הצהריים רופא נשים. כן, אני משתדלת להיות ילדה טובה בכל הקשור לבדיקות תקופתיות. חבל שלא ניתן לרכז את זה ביום אחד במרכז רפואי אחד....אבל זה מה יש. 

בערב אולי באמת אפגש עם מ' ונצא להליכה - אם לא נרתע יותר מדי מהחום. אז ככה התחלתי וככה אסיים. 
כל כך חם ש....אולי בסוף לא אצא להליכה עם מ'....אבל מקווה להיפגש איתה בכל מקרה.

וגם כאן

אין תגובות: