יום רביעי, 13 בדצמבר 2017

בחזרה לשגרה

עייפתי מגיבויים ושחזורים, ממדריכים והנחיות....רוצה פשוט לחזור לכתוב את החיים שלי.
נראה לי שגם לא אעדכן עוד בישראבלוג....אין טעם. לכולם יש כבר את הכתובת שלי, ומי שעדיין לא - יכול למצוא אותי ב"בלוגר בשפת הקודש"

בשני הייתי עם הנכדים, כי בתי נסעה להדרכה האחרונה שלה.
לא לקחתי אותם לחוג שחיה כי חכמוד טען שיש לו דלקת בעין.
בכלל, מאז שבתי לומדת להסמכה אני שמה לב שחכמוד כל הזמן חולה או מִתְחַלֶּה, נתקל בקירות ועמודים ובקיצור מנסה (לא במודע כנראה) לקבל תשומת לב שכרגע קצת חסרה.
גם נשמותק עם "פתיל קצר", צועק כל הזמן וגם פורץ בבכי על כל דבר קטן.
מחכה כבר שתשומת לבה של בתי תחזור והם יחזרו לרוגע ולשלווה שבדרך כלל מאפיינת אותם, חמודים קטנים שלי.

לפני שהיא יצאה להדרכה שאלתי את בתי מי מהם מגיע ומתי. החלטתי להיות פרו-אקטיבית בעניין הזה.
היא אמרה שברבע לשבע אחד מהם יגיע, או היא או בעלה.
שאלתי אותה אם בעלה יודע שזה הסידור, חצי בחיוך, אבל היא הבטיחה לי שכן.
כנראה דיברו על זה וליבנו זאת ביניהם.

באמצע משחק קלפים "סוער" (שחקנו "מלחמה") היתה דפיקה בדלת. היתה זו השכנה מקומה למטה, שבאה ברוב טובה לדווח שהיא דפקה לי את הרכב בחניה.
באסה על הדפיקה אבל כל הכבוד על השכנות הטובה.
בגלל שמדובר במשהו קטן שדורש כנראה רק פחחות וצבע, וכיון שהרכב שלה לא נפגע - החלטנו בשלב זה שלא נערב את הביטוח שלה, וגם הצעתי ללכת לפחח שהם מכירים וסומכים עליו.

בסוף ברבע לשבע בתי התקשרה שהיא מגיעה בעוד כמה דקות, וכך היה.

אתמול נפגשתי עם חברה מאמנת, מסיבות השמורות עמי אקרא לה 'טראומה'. לא נפגשנו כשנה והיה ממש טוב להתעדכן ולבלות זמן איכות ביחד.
היה לי הרבה מזל בדרך אליה - נסעתי לפגוש אותה בצהלה, אז פניתי מערבה לכביש 5 מכביש 4 ולא נתקעתי בגלל שסגרו את כביש 4 לטובת מסע הלוויה של הרב שטיינמן. בדרך חזרה ממנה הייתי צריכה לעשות עיקוף קטן - להמשיך על כביש 5 עד פתח תקווה ושם לרדת ולעשות פרסה ולחזור כדי לעלות צפונה על כביש 4. לא נורא.
שמעתי שהיו פקקים מטורפים בכל מיני מקומות אבל לשמחתי לא סבלתי מזה בעצמי.

אחרי הצהריים היה לי תור לעיסוי - והאמת שנהניתי פחות מאשר בפעם הקודמת.
זו היתה הפעם השנייה שטופלתי על ידי המעסה הזה, אליו עברתי אחרי שהמעסה הרגילה שלי סיימה את לימודי האוסתיאופטיה שלה והפסיקה לעשות עיסויים רגילים. אוסתיאופטיה זה מצוין אבל בשוטף אני רוצה מסאז'.
עכשיו שיש לי כורסא מפנקת אני יכולה לקבוע תורים לעיתים רחוקות יותר, אבל עדיין שום דבר לא מחליף זוג ידיים מנוסות.
הטיפול הראשון שקבלתי מהבחור הפתיע אותי לטובה, ושלחתי אליו גם את בתי באותו יום בו איפשרתי לה לקבל עיסוי במקומי. היא היתה מאד מרוצה. אתמול הייתי פחות מרוצה. אולי אנסה מישהו אחר אצלם בחודש הבא........

אחרי העיסוי יצאתי להליכה, מזג האוויר היה נעים והיה כיף לראות את כל ילדי היישוב במדי צופים בתהלוכת לפידים לכבוד חנוכה ממלאים את הרחובות..........
כמה כבישים נסגרו לשם כך ולנהגים בטח זה עשה בלגן.

בדרך פגשתי את השכנה (זו שטיפלה בחתולים כשהיינו בחו"ל) שהזמינה אותי ספונטנית להדלקת נר ראשון אצלם בבית.
T עבד אצל לקוח (צופה בתהליכי העבודה בעסק לצורך לימוד מצב קיים והמלצות לשיפור וייעול) אז הלכתי לבד.
זה ממש נחמד לחצות את הכביש כדי לבקר אצל מישהו - בלי הצורך להיכנס לרכב ולנסוע.

נשארתי להדלקת הנרות ולשירים, וברחתי בשלב האוכל. לביבות וסופגניות זה ממש לא בשבילי.
אבל היה נחמד.

היום נפגשתי עם 'מחברת' ושמחתי לראות שמצב רוחה משתפר. אמנם מאז שבעלה עזב זו רכבת הרים - לפעמים היא בסדר ולפעמים היא בדכאון ממש - אבל היא גם בטיפול וגם מוקפת חברות תומכות, ולאחרונה סוף סוף גם הסכימה לקחת משהו נגד דכאון....ואולי הוא כבר מתחיל להשפיע.

אחרי שנפרדתי ממנה החלטתי שאני לא יכולה עוד לדחות קניית כמה בגדים חדשים לעצמי ו...פיג'מה.
אני שונאת שופינג אבל מגיע הרגע שאני מבינה שאין ברירה.
עשיתי זאת זריז, קפצתי ל"קרייזי ליין" בעיר ימים (רבע שעה נסיעה, עדיין לא חופשת חנוכה אז היה ריק יחסית) - בחרתי, מדדתי, שילמתי - וחזרתי הביתה.

מחר אין להם כדורגל אז שוב נישאר בבית אחרי הגן/בית הספר, וחתני בטוח יגיע מוקדם כי הם הוזמנו להדלקת נרות אצל אחותו.

בששי יש לי שוב טיול נשים - הפעם לערוץ הדגים בהר סדום.
אין ארוחת ערב משפחתית בששי כי בני וכלתי מגיעים בשבת אז כולם יגיעו במוצ"ש.......

וואו, הרבה עדכונים היו בפוסט הזה. בהחלט חזרה לשגרה.......😊

יום שלישי, 12 בדצמבר 2017

כמה עדכונים משעממים על גיבוי הבלוג שלי מישראבלוג

בזמן כלשהו באמצע הלילה אתר ישראבלוג חזר לחיים, באופן זמני כמובן - עד לסוף החודש.
ניצלתי את ההזדמנות קודם כל להשלים את מלאכת ההעתקה הידנית של כל הפוסטים (עד לתאריך שבו התחלתי לכתוב כאן) לבלוג הגיבוי שלי בבלוגגר/בלוגספוט.

היתרון של בלוג הגיבוי הזה - שעברתי ותיקנתי ידנית את כל צלמיות האימוג'יס, ומחקתי וטענתי מחדש את כל התמונות.
זו היתה עבודה סיזיפית אבל לדעתי שווה את המאמץ.
החיסרון - בינתיים - של בלוג הגיבוי הזה, הוא שעדיין אין בו את התגובות - שיחות שחשובות לי מאד שהתקיימו בעקבות פרסום הפוסט, וגם עדיין לא עדכנתי את תאריך הפרסום המקורי של כל פוסט.
השיקול היה כמובן המהירות - לעשות זאת מהר ככל האפשר לפני ש"לוקחים לי" את המקור, את ישראבלוג. את השאר אוכל לעשות בהמשך, אם ארצה, ידנית - בעזרת הגיבויים שיש לי על המחשב וגם בלוג הגיבוי שהקמתי ב-wordpress.

אז אכן בנוסף לגיבוי הידני של כל הפוסטים, בצעתי גם הגירה של כל הבלוג שלי ל-wordpress - בעזרת כלים של wordpress עצמו.
זה עבד יפה וחלק יחסית, מכיל את כל התגובות וגם את תאריך הפרסום המקורי, אבל כמובן שייעלמו כל התמונות כאשר שרת ישראבלוג יירד, ותהיינה גם שגיאות שקשורות לאימוג'יס, כנראה.

דבר שלישי שעשיתי הוא להעלות לבלוג גיבוי נפרד בבלוגגר/בלוגספוט את הבלוג מ-wordpress.
הניסיונות הראשונים שלי לא עלו יפה, אבל בסוף הבנתי שאני מדלגת על איזשהו שלב, וכשעשיתי זאת נכון זה עבד.
את ההנחיות הביא קנקן התה בפוסט הזה, ועוד בלוגרים נתנו הנחיות זהות.
בעקרון מייצאים את הבלוג מוורדפרס ואת הקובץ שנוצר, מחלקים לקבצים קטנים יותר, מסבים אותם לפורמט הרצוי, ומייבאים אותם בזה אחר לבלוג שבבלוגגר.

זה עבד יפה, אלא מה?
קיימת כנראה בבלוגגר/בלוגספוט איזושהי מגבלה, שתוקעת אותי בקובץ האחרון. הכל עלה פרט לאותו קובץ אחרון, שאתמול עוד קיבלתי שגיאה ברורה בנוסח "הגעת למקסימום, נסה מאוחר יותר" והיום הוא פשוט מוציא סדרה של הודעות שגיאה ו"לא יובאו פוסטים". אמר ולא יסף.

מזל שהתעקשתי בכל זאת להעלות את הפוסטים ידנית.
בקיצור - כ"פריקית" של גיבויים ותכניות "ליתר ביטחון" ידועה, יש לי שני גיבויים מלאים של הבלוג הישן, ועוד גיבוי חלקי נוסף. בסה"כ לא רע.

אני יודעת שהבטחתי לאמא'לא הסבר על הוספת מערכת התגובות המצוינת DISQUS לבלוגים כאן בבלוגגר, לא שכחתי.

בינתיים החיים "האמיתיים" מחוץ לבלוגיה ממשיכים כרגיל - ונראה לי שאפסיק להתעסק עם ישראבלוג הגווע ואחזור לכתוב את החיים שלי.........


עריכה:
בסוף כן הצלחתי להעלות את הקובץ האחרון מוורדפרס לבלוגגר...........😂 כך שיש לי שלושה גיבויים מלאים של פוסטים.
זה העלה לי גם את התגובות אבל נראה לי שלא בסדר הנכון (כלומר קודם מופיעות כל התגובות שהגיבו לי, ואחר כך התשובות שלי......כך שלא ניתן ממש לשייך תשובה שלי לתגובה כלשהי 😕)
אבל זה יותר טוב מכלום אז לא מתלוננת.